ירושלים – יפה נוף

ירושלים משפיעה שמחה ואור לכל העולם ומניפה אל על את נשמת הבאים בשעריה והיא אשר תביא את התנופה הרוחנית למדינת ישראל

תגיות: ירושלים,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - ירושלים – יפה נוף

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכו' ניסן תשע"ח
א.    תהלים מח' - יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב. רש"י - עיר שהוא נוף יפה לשון נוף של אילן, דבר אחר כלת של יופי שכן קורין בכרכי הים לכלה ננפי, ומנחם חברו כמו שלשת הנפת (יהושע יז), אבל דונש פתר אותו לשון נוף של אילן ונקרא הר ציון יפה נוף כי הוא הר הזתים. אלשיך - מתמציתה היה נשפע בעולם שובע שפע גדול מאד, כנמצא ברז"ל שאילו ידעו האומות מה חסרו לא החריבוה. ויהיה נוף כד"א נופו של אילן, והוא כי עיר אלקינו בערך כללות העולם, הוא כערך סעיף אחד מכללות האילן. ואמר הנה יופי של נוף אחד היה משוש כל הארץ, כי מתמצית יופי נוף שפע הנוף ההוא מתברכת כל הארץ, הוא מיפי עיר אלקינו.. רבינו בחיי דברים ח' – פירוש "נוף" אקלים.. ובכל נוף ונוף יש בו שנוי אויר לפי מזגו ולפי קרבתו לשמש, ומי שנולד בנוף זה ויצא משם ונכנס בנוף אחר יחלה, אבל ירושלים נוף מזוג וטוב וכל הנכנס שם מן הנפת היה חזק ובריא ולא יחלה לעולם, ולכן נקרא "משוש כל הארץ".

ב.     ירמיהו יא' טז' - זית רענן יפה פרי תאר קרא ד' שמך. שמות רבה לו' - זית רענן הה"ד יפה נוף משוש כל הארץ.. כשם שהשמן מאיר כך ביהמ"ק מאיר לכל העולם שנאמר והלכו גוים לאורך, לכן נקראו אבותינו זית רענן שהם מאירים לכל

ג.     שפת אמת פסח תרנה'–תרנו' - במועדים נתגלה הארה עליונה בפרהסיא ובהתגלות לכן הם ימי שמחה. והימים האלו הם הכנה לכל הזמנים. השבת נותן מנוחה לכל ימי המעשה. והמועדים נותנים שמחה על כל השנה. כי לעולם צריך איש ישראל לשמוח במה שזוכה לג' מועדים מכש"כ בזמן המקדש להיראות במקדש ג"פ בשנה. ושמחת בחגך הוא ג"כ על כל הימים לשמוח במצות החג שנתן לנו הקב"ה. וכ' שלש פעמים בשנה שהם צריכין לעורר כל השנה מלשון פעמון ורמון. וע"ז מבקשין והנחילנו כו' שבת ומועדי קדשך להיות נחלה בלי הפסק. והשיאנו כו' ברכת מועדיך שנוכל לקבל ברכת החג על שכמנו להיות נשאר קבוע לכל השנה כנ"ל. וכתיב יפה נוף משוש כל הארץ כי א"י וביהמ"ק נותנים שמחה לכל הארץ. וכן בזמן שבתות ויו"ט נותנין שמחה על כל הזמנים. ובנפש בנ"י מושכין השמחה מהמועדים..

ד.     ילקו"ש תהלים תשנה' -  יפה נוף, היפה בענפיה, כתאנה זו ששרשיה בארץ ומתמרת ועולה, וענפיה יוצאות מכל צד, והיא נאה - כך היא עתידה להיות מרחבת ועולה ורחבה ונסבה למעלה (יחזקאל מא' ז').

ה.    ילקו"ש פקודי תיז' - יפה נוף בהניפתה שנאמר וינף אהרן והניף את העומר.. במדבר ח' - קח את הלוים.. וטהרת אתם.. הזה עליהם מי חטאת.. והניף אהרן את הלוים תנופה לפני ד' מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת ד'. ויקרא כג' - ..והניף את העמר לפני ד'.. וספרתם לכם.. מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות.. והקרבתם מנחה חדשה.. לחם תנופה שתים.. ושני כבשים.. והניף הכהן אתם.. ויקרא רבה כח' - והניף את העומר.. וכיצד היה מניפו, רבי חמא בר עוקבא בשם ריב"ח אמר מוליך ומביא מעלה ומוריד מוליך ומביא למי שהעולם כולו שלו מעלה ומוריד למי שהעליונים ותחתונים שלו רבי סימון ברבי יהושע אמר מוליך ומביא כדי לבטל רוחות קשות מעלה ומוריד כדי לבטל טללים קשים. הכתב והקבלה – ואמרו המחברים לפי שאין דבר מרים לב בני אדם ומחטיאם כשפע רב טוב.. לכן צוה טרם יהנו מתנובת השדה.. יביאו מראשית הקציר אל הכהן.. וינפוהו לד' רוחות העולם למעלה ולמטה, להורות כי כללת העולם שלו ית' הוא האדון המשפיע לנו כל טוב למלאות הגרנות בר ואסמיו שבע, ואנחנו עבדיו צריכים לשמוע תמיד בקולו.

ו.      ישעיהו י'-יא' - עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר [בית] בת ציון גבעת ירושלם.. ויצא חוטר מגזע ישי.. ונחה עליו רוח ד'.. ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע. והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו. רד"ק - על ירוש' כאדם המבזה הדבר אמר אין זו נחשבת בעיני כי כמה עיירות בצורות ממנה כבשתי, ואדוני אבי ז"ל פירש הפסוק כן עוד היום שישובו לנוב לעמוד שם אותם שברחו משם מפני סנחריב. מלבי"ם - לעומת הציור הזה שמצייר איך כל הערים סביב ירושלים חרדו והתפלצו מפני האויב, מצייר איך הר ציון מצחק על כל זאת: והר ציון וירושלם ינפף. ומרמז בידו אל הערים הבורחים לאמר למה תברחו, למה תיראו: הלא עוד היום בנב לעמד. עוד היום יוכרח לעמוד בנוב ולא ילך משם והלאה, כי בנוב סמוך לירושלים שם נפל שדוד. שמואל א' כב' - ויאמר המלך לדואג סב אתה ופגע בכהנים.. ואת נב עיר הכהנים הכה לפי חרב. ישעיהו נז' - בורא [כתיב: נוב] ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ד' ורפאתיו. אגרות הראי"ה לט' – היו כמה נביאים משארי ערים, אע"פ שרובם היו מירושלם, שע"כ נקראת גיא חזיון (ישעיהו כב'), וכל נביא שלא נתפרש שם עירו הוא מירושלם כדאיתא במדרש איכה (פתיחתא כד').

ז.     אוה"ק א' חכמת הקודש סג' - צריכים להרחיב את המחשבה הרבה, באורך ברוחב, בעומק ברום, בהתפשטות ובגודל, לחדרה הרבה בחידור פרטי, ביחידות ובפירוט, בחיפוש ובקוטן, עד כדי נימא דקה מן הדקה. ומטיילים מן הגודל אל הקוטן, ומן הקוטן אל הגודל, מן הפרטיות אל הכלליות, ומן הכלליות אל הפרטיות, וחוזרים חלילה. טסים מן האצילות, מן האידיאליות, אל ההתגשמות, אל החמריות, אל המעשיות, ושבים ועולים מן המעשיות אל האצילות, אל האידיאליות, ועוסקים תמיד בתנועה, מלאה חיים, מוליך ומביא, מעלה ומוריד. וחיים ככה חיים עליזים, חיים קדושים, בגאון שם ד'. משתוקקים לבטא את השם, מתאוים לפרש את האור העליון, מתמלאים צמאה עליונה, רוית תענוגים, למלא פה תהלת א-ל אלים, ומרוב יראה טהורה, מעוצם חרדת קודש, שבים אל הדממה. ומיחדים יחודים קדושים, יחודים עליונים, ברנה, בקדושה, בשירה, בחדוה, בטהרה, בחילה, ברעדה, בדיצה. וכל עצמותיהם תרננה, ומלכות שמים מתעלה, והכבוד העליון מתרומם. ונפשם דורכת עז, והלל וזמרה הנם מתמלאים, ושמים וארץ שמחים בשמחתם, וכל הדינים מתמתקים, ושרפים ואראלים מזמרים אתם יחד, ומתקבצים מלאכי השרת כבמזמוטי חתן וכלה. והכל אומר כבוד, ברוך כבוד ד' ממקומו, ברוך הוא ומבורך שמו הגדול, הנעלם מכל חי, וחבוי מכל יש, ועל כל יתגדל ויתנשא סלה.

new balance uk jordan trainers Adidas Stan Smith uk nike free 5.0 uk oakley sunglasses uk timberland boots uk nike air max sale saucony trainers Longchamp uk adidas football boots uk polo shirts uk louis vuitton uk adidas neo uk nike air force 1 uk cheap ray bans uk hollister uk balenciaga trainers nike trainers uk adidas trainers Adidas Superstar uk nike football boots uk nike air force uk puma uk abercrombie and fitch uk gucci belt uk nike shox uk jimmy choo uk nike blazers uk giuseppe zanotti uk adidas tubular uk