חנוכה

חנוכ"ה הוא חג חנוכתם של הכהנים שלא היו בחנוכת המשכן ונאמר להם כ"ה תברכו ועל שם זה נקראים גם כ"הנים נצחונם בא מכח ברכת התורה

תגיות: חנוכה, כהנים, ברכת כהנים,

האזן לשיעור:

דף מקורות - חנוכה

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכד' כסליו תשע"ד
א.    שבת כא: - מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה..

ב.     שו"ע תרפד' – קורין בקרבנות הנשיאים שבפרשת נשא שלושה בכל יום, ומתחילין בברכת כהנים.. ביום שמיני, מתחילין ביום השמיני וגומרין כל הסדר, וקורין פרשה ראשונה של בהעלותך.

ג.     רש"י במדבר ח' - למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים, לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות. רמב"ן - ולא נתברר לי למה נחמו בהדלקת הנרות, ולא נחמו בקטורת בקר וערב.. ובעבודת יוה"כ.. אבל ענין ההגדה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על חנכה של נרות שהיתה בבית שני על ידי אהרן ובניו, רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו.. וראיתי עוד בילמדנו (תנחומא) וכן במדרש רבה, אמר לו הקב"ה למשה, לך אמור לאהרן.. הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו - וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם.. לא רמזו אלא לנרות חנכת חשמונאי שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותנו. וכן ברכת כהנים.. נוהגת לעולם, דרשו סמוכין לחנכת הנשיאים מלפניה ומלאחריה בכבודו של אהרן שלא נמנה עמהם.

ד.     במדבר ו' – וידבר ד' אל משה לאמר, דבר אל אהרון ואל בניו לאמר, כה תברכו את בני ישראל..

ה.    שו"ע מז' – י"א שאם הפסיק בין ברכת התורה ללימודו אין בכך כלום, והנכון שלא להפסיק ביניהם. וכן נהגו לומר פרשת ברכת כהנים, סמוך לברכת התורה.

ו.      זוהר חדש נח מ. - והנה עלה זית טרף בפיה. לולי שהעיר הקב"ה רוח הכהנים שהיו מדליקין נרות בשמן זית, אזי אבדה פליטת יהודה מן העולם.. שבת כג: - אמר רב הונא, הרגיל בנר, הויין ליה בנים תלמידי חכמים.. רש"י – דכתיב (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור, על ידי נר מצוה דשבת וחנוכה - בא אור דתורה.

ז.     צרור המור ואתחנן – ..כל המועדים יש להם קישור וטעם השם עם המועד. כמו.. פורים על שם הפור. אבל חנוכה על שם מי. לא אמרו בו טעם אלא אחד. דתניא בחמשה ועשרים בכסליו יומי חנוכה וכו'. וכן אמרו חנוכה חנו בכ"ה.. ועדיין יש לשאול מהו שם חנוכה. עד שנראה לי כי היונים עמדו על ישראל להעבירם על דת. כאומרם בעל הנסים לשכחם מתורתך וכו'. עד שבעונות ישראל כמעט כלים בארץ. עד שהשם העיר רוח החשמונים הם הכהנים המשוחים בשמן המשחה. העוסקים בתורת ה' הנקראת שמן זית זך.. כאומרם וזדים ביד עוסקי תורתך.. שנקראת שמן זית זך. שזה רמז על התורה שיש בה כ"ז אותיות של אלפא ביתא עם הכפולות שהם מנצפ"ך.. ולכן הוסיפו בכאן בי"ת ואמרו חנו בכ"ה. שעולה כ"ז.. ואחר שמכח אותיות התורה נעשה זה הנס. ראוי לקרוא זה המועד חנוכה, לרמוז חנו בכ"ה.

ח.    דברים יז' – ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, ודרשת והגידו לך את דבר המשפט. ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ד', ושמרת לעשות ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל.

ט.    רמב"ם הל' כלי המקדש י' - עשו בבית שני אורים ותומים כדי להשלים שמנה בגדים.. ומפני מה לא היו שואלין בהן, מפני שלא היתה שם רוח הקודש, וכל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ואין שכינה שורה עליו אין נשאלין בו. וכיצד שואלין עומד הכהן ופניו לפני הארון והשואל מאחריו, פניו לאחרי הכהן ואומר השואל אעלה או לא אעלה, ואינו שואל בקול רם ולא מהרהר בלבו אלא בקול נמוך כמי שמתפלל בינו לבין עצמו, ומיד רוח הקדש לובש את הכהן ומביט בחושן ורואה בו במראה הנבואה, עלה או לא תעלה, באותיות שבולטות מן החושן כנגד פניו, והכהן משיבו ואומר לו, עלה או לא תעלה.

י.      עולת ראיה פח' – 'שבו לכם פה עם החמור, ואני והנער נלכה עד כה'.. עוד נתעלה, עוד נלך, הלוך ועלה, עד כה, עד המדרגה המגבילה, שעומדת כבר על קץ מעלת הנברא, שבטויה הוא כה, כלומר מכוון עם הציור העליון והמגמה העליונה..

יא. עולת ראי"ה א' סא' – פרשת ברכת כהנים סמוכה היא לברכות התורה. כי יסוד ברכתה של תורה באה היא על הסגולה של ירושתנו הכללית, העומדת למעלה מכל דבר שיוכל להפריע ולעכב את האושר הגדול, המוכרח להיות שרוי בעצמיותה של נשמתנו. וסגולה זו, כדי להקים תורה בישראל, מצאנוה בקדושת הכהונה, שבעקרה באה כדי להקים בישראל אורה של תורה: 'יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל'. ועל ידי קביעותה של קדושת הכהונה באומה, תבוא כללות האומה באחרית להיות כולה ממלכת כהנים וגוי קדוש. על כן יש יחש גדול בין עיקר ברכת התורה לתוכן הכללי של ברכת כהנים.

יב.   תהלים קמה' – חנון ורחום ד', ארך אפים וגדול חסד. פרדס רימונים כג' ח' – חנון. פירש רבי משה כי הוא בחסד, וז"ל חונן חינם ואף על פי שאין ראויין כלל מצד הדין..עכ"ל. ונראה לנו כי המקום אשר בו נותנין מתנת חינם הוא למעלה במקום שאין דין כלל, והוא לפנים משורת הדין מכל וכל.

יג.    שמות יט' – ..ויחן שם ישראל נגד ההר. דברים כג' – כי ד' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך, ולתת אויביך לפניך, והיה מחניך קדוש.. ירמיהו לא' – כה אמר ד' מצא חן במדבר..  במדבר ו' – יאר ד' פניו אליך ויחונך. בראשית מג' – אלוקים יחנך בני. רש"י - בשאר שבטים שמענו חנינה, 'אשר חנן אלוקים את עבדך', ובנימין עדיין לא נולד, לכך ברכו יוסף בחנינה.

יד.   עולת ראי"ה א' סב' – הארת פני ד' היא הופעת הקדושה העליונה, העומדת למעלה מכל גבולי הבריאה, מכל סדרי מעשים מדות ומחשבות שבכל מלא העולמים. אורה של תורה מנהיר את הנהרה העליונה הזאת, אשר לא בשום כח נברא יוכל להיות נלקח, כי אם בחסד החן העליון של אור ד' לבדו. 'חן וכבוד יתן ד' לא ימנע טוב להולכים בתמים'. על כן החן הוא מחובר להארת פני ד' אל המתברך בברכת אורו.