יום ירושלים - רוח ירושלמית

ירושלים כוללת את כל ארץ ישראל, את כל עבודת ד', את כל הכשרונות וכל הכוחות וכל הלימודים ביחד, באחדות אחת

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - יום ירושלים - רוח ירושלמית

שיעור הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, לכבוד יום ירושלים תשע"ו
א.    אגרות הראי"ה לט' - ..דוקא ירושלים כוללת כל ארץ ישראל, ולא עיר אחרת.. וכן דברי זוהר הקדוש פרשת חיי שרה דקכ"ח ע"ב: תא חזי, ירושלם כל ארעא דישראל אתכפל תחותה ואיהי קיימא לעילא ותתא, כגונא דא ירושלם לעילא ירושלם לתתא..ע"כ. ..דעיקר הקדושה והמעלה תלוי דוקא בירושלם, שסוף כל סוף אין מקרא יוצא מידי פשוטו, דכי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים דוקא, אלא שקדושת ירושלים מאירה גם כן בכל ארץ ישראל... ופשוט דמצות בנינה קודם וגדול משארי ערי הקודש.. בדרך כלל ודאי גדולה היא מצות ישיבת ירושלם מכל ארץ ישראל.. ואין צריך להאריך כלל בחשיבות ירושלים עיר הקודש, שהכתוב מעיד עליה, 'העיר אשר בחרתי' (מלכים א' יא' לב'), והיא עצמה נקראת צואר ומקום החיות, כדאיתא בתיקוני זוהר בתקונים הנוספים תקונא שתיתא, 'צוארך כמגדל השן דא ירושלם, עלה אתמר כמגדל דוד צוארך, תכשיטין דילה כהנים לויים ישראל', הרי שהיא עצמה מקום החיות כולה..

ב.     תהלים קכב' – ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדיו.. למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך. רש"י – יש ירושלים הבנויה בשמים ועתידה ירושלים של מטה להיות כמותה. למען. ישראל אחי ורעי. אדברה נא - אני דוד המלך שלום בך.

ג.     אגרות הראי"ה תקעא' - כשם שאנו מכירים ומאמינים, שתשועת ישראל תבא על ידי התחלה של קץ המגולה, שנעשה אנו בכח אשר נתן לנו ד' לעשות חיל, לרכוש את הארץ, לגאול אותה לעבדה ולבנותה, לכבוש אותה בכיבושים קולטוריים (=תרבותיים) ומעשיים, כן עלינו לדעת יותר ויותר, כי רוח ד' אשר על אליהו להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, לעשות שלום בעולם, להשוות את המחלוקת, צריכה להתגלות גם בפעולה נפשית שלנו, פעולת האומה כולה, על ידי כוחותיה היותר טובים, תלמידי חכמים המרבים שלום בעולם.

 ד.    אגרות הראי"ה קיב' – ההרגל לצאת מתלמוד אל תלמוד, ולהנצל מאותה המארה של 'אין שלו' ליוצא ולבא', הוא מוכן עתה דוקא. כל עיקר המנוחה, בעולם וביהדות, הוא רק מפני ריבוי המאורות הזורחים ושופעים כאחת. הדרך הישנה של בחירת אחד הדרכים, ללכת בה במתון, לא תקום ולא תהיה. יותר ויותר מזה נתגדלנו ונתפתחנו. לתפוס כללות הדרכים כולם ולאגדם במנוחה שלמה ובטוחה, היא התחלת הדרך של הפיכת ע' דעור לאלף דאור, הכתוב בתורתו של ר' מאיר, שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו ולא נסוג אחור גם מלמוד תורה מאחר..

ה.    אורות הקודש א' קמו' - את הרוחניות אין מתקנים בדורנו כי אם במילוי הגשמיות. הכחות הגשמיים של תלמידי חכמים, שנקלט יפה אור הקודש בלבבם, מוכרחים לחזק. ואי אפשר לכחות גשמיים שיתחזקו ולא יורידו את הערך הרוחני והמוסרי ממעלתו, כי אם כשהאורה המחשבית תהיה גדולה עמוקה ורחבה. וזה אי אפשר כי אם כשהעסק ברזי תורה יהיה גדול ומזהיר.. האומץ של החלק הקדוש ביותר שבאומה, הוא בונה את הכל, הוא נותן כח באומה, ובעולם, לרומם את יסוד החיים, ולהופיע אור בנשמות רבות, יסודיות, שכל אחת מהן מחיה עולם מלא.

ו.      אורות התשובה יב' יב' - יש שמחשבה יורדת ממרומי גדולתה וממקור טהרתה, מפני שאחרי אשר נתגשמה במעשה ובחיים, טפלו בה אנשים שאינם הגונים.. הדברים הולכים כך עד בוא התור, שמתעוררים עדיני לב חמושים בכח צדקת ד', והם עולים עד ראש הפסגה של מקור טהרת המחשבה, ומתעמקים בתוכיותה, מכניסים בה את הטוהר שבנשמתם, את כונותיהם העדינות ומחשבותיהם הזכות. ומתוך כך, זו המחשבה הכללית בעצמה, שמפני מכאוביה הרוחנים, מדקירת הקוצים הסובבים אותה, היא מוטלת עייפה בחולשת כח, בתרדמת מות, וכמעט באין רוח חיים, מתעוררת היא ומתחלת להשפיע על כל הניגשים אליה, טל חיים בהוד גבורה מפנימיותה, ואז מתעלים בעילויה כל הדבקים בה.

ז.     אגרת תקמא' – ..הלאומיות הכפרנית, האומרת בקול חצוף, שאין לה חלק בכל קודש.. הכח המוסרי היסודי שצפון בקרבה – דוגמת שם המפורש שבפי צלמו של נבוכדנאצר.. שאי אפשר.. לידות בה אבן, שלא יהיה כרוגם איקונין של מלך – הוא האומר "כללות האומה", הגוי כולו השגור בפיה.. אסור לנו להפריד ולפרר, אסור לנו לומר: "זהו שלנו ואנו דואגים עליו, וזהו לא שלנו". כשנעסוק לפעמים בפרטים בודאי נפלה בין איש לאיש ובין סיעה לסיעה לפי ערכם, אבל כשאנו מתרוממים אל התוכן היסודי כולל הכל, אין אנו רשאים להבדיל בו בין טובים לרעים, ועל דעת המקום ועל דעת הקהל הננו מוכרחים להתפלל עם העברינים ג"כ, ותקות לבבנו צריכה להיות מקפת את הכל, את הכלל כולו, ובכל ערכיו. "להתפלל עם העברינים" אני אומר, אך לא להתחשב עם דעותיהם העבריניות, לא להזמינם במחיצותינו בתור פועלים ומנהיגים, אבל להתפלל, כלומר: לדרוש בלב ונפש את שלום הכלל כולו וישועתו, במובן היותר רחב..

ח.    אגרות הראי"ה תתקמז' - ..נכבדה היא ההכרחיות של הכנתנו לקראת מערכה פוליטית נובעת ממקור הקודש. סוכת דוד נופלת היא במעמד הפוליטי כעת, מפני שאין קורא בשם ד', ואין מדבר בחזקה, באומץ לב ורוח, נגד כל העמים, כי את מעמדם הם מהרסים, אם הם מעכבים את גאולתנו..

ט.    אגרות הראי"ה תתקה' - ואנוכי מוטב לי שאקרא שוטה כל ימי, ואת אש אלוקים הבוער בנשמתי לא אעצור. את השלהבת המתלקחת בלבבי מוכרח אני ליתן לה מקום להגלות, ישמע הדבר או ילעג, איני אחראי שהתנועה ירושלים תהיה רבת אונים במעשיה אבל מובטחני שמסילות אל הלב תסלול, היא תקים את התנועה הציונית משפלותה הרוחנית, שהיא הולכת ומשתקעת בה, בכל צעד שהיא צועדת למעלה בגדולתה החמרית, המתנוצצת לפנינו. ..אל יאמרו שכורי הנכריות הנה המוהיקנים האחרונים, נגררים הם אחרינו, ירעו עד שיסתאבו, ודור חי יקום ויאמר בגאון: השלכתי את כל סבל הירושה ולאום אירופאי חדש נוצרתי. והאמרה הזאת מלאתי צחנת רקבון, היא עולה מכל התכונה העכשוית בארץ ובחו"ל.. נרומם את דגל ציון על ידי הוד דגל ירושלים, אשר יתנוסס עמו יחד, נלך קוממיות נאמר לציון מלך אלוקיך..