שבועות - תיקון ליל שבועות

על פי המקובלים לא לומדים משנה בליל שבועות אלא רזי תורה כמסודר בתיקון. למה? סוד התגלות השכינה בשבועות

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - שבועות - תיקון ליל שבועות

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לב' סיון תשע"ה
א.    משנה ברורה תצד' א' - איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן ואיתא בשו"ע האר"י ז"ל דע שכל מי שבלילה לא ישן כלל ועיקר והיה עוסק בתורה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק. והטעם כתב מ"א ע"פ פשוטו שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם לקבל התורה [כדאיתא במדרש] לכך אנו צריכין לתקן זה.

ב.     בן איש חי ש"א במדבר ג'-ד' – יזהרו שלא לדבר שיחת חולין כל הלילה, וצריך להם שמירה גדולה בזה בלילה זו.. ויתגבר כארי לישב על המשמר בעינים פקוחות לדחות את השנה, ולא יתנמנם כלל, כי רבנו האר"י ז"ל החמיר מאד בענין השנה בזאת הלילה.. סדר הלימוד בלילה הזו: תחילה תורה נביאים וכתובים, ואחר כך המדרש, ואחר כך האדרא רבא, כי כן מפורש בזוהר הקדוש.. ותרי"ג מצוות ילמדו קודם המדרש.. ואין ללמוד משניות בלילה זו..

ג.     זוהר הקדמה ח. - ר' שמעון הוה יתיב ולעי באורייתא בליליא דכלה אתחברת בבעלה.. למלעי באורייתא מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים ובמדרשות דקראי וברזי דחכמתא בגין דאלין אינון תיקונין דילה ותכשיטהא..

ד.     זוהר אמור צח. - ..ואוליפנא, דאורייתא דבעי ליה למלעי בהאי ליליא, אורייתא דבע"פ.. ועל דא חסידי קדמאי לא הוו ניימי בהאי ליליא והוו לעאן באורייתא, ואמרי, ניתי לאחסנא ירותא קדישא, לן ולבנן בתרין עלמין.. ר"ש הכי אמר בשעתא דמתכנשי חברייא בהאי ליליא לגביה, ניתי לתקנא תכשיטי כלה בגין דתשתכח למחר בתכשיטהא ותקונהא לגבי מלכא כדקא יאות, זכאה חולקהון דחבריא..

ה.    ויקרא כו' מו' – אלה חוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ד' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה. רש"י – אחת בכתב ואחת בעל פה, מגיד שכולם נתנו למשה בסיני. הקדמת הרמב"ם ליד החזקה – כל המצות שניתנו לו למשה בסיני בפירושן ניתנו. שנאמר ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה. תורה זו תורה שבכתב. והמצוה זו פירושה. וצונו לעשות התורה על פי המצוה. ומצוה זו היא הנקראת תורה שבעל פה.. אע"פ שלא נכתבה תורה שבע"פ, למדה משה רבינו כולה בבית דינו לשבעים זקנים. ואלעזר ופנחס ויהושע שלשתן קבלו ממשה. וליהושע שהוא תלמידו של משה רבינו מסר תורה שבע"פ וצוהו עליה. וכן יהושע כל ימי חייו למד על פה. וזקנים רבים קבלו מיהושע. וקבל עלי מן הזקנים ומפינחס. ושמואל קיבל מעלי ובית דינו. ודוד קיבל משמואל ובית דינו.. ומכלל החכמים שקיבלו מרבא רב אשי ורבינא. ומר בר רב אשי קיבל מאביו רב אשי ומרבינא. נמצא מרב אשי עד משה רבינו ע"ה ארבעים דורות ואלו הן: א) רב אשי מרבא. ב) ורבא מרבה. ג) ורבה מרב הונא. ד) ורב הונא מר' יוחנן ורב ושמואל. ה) ורבי יוחנן ורב ושמואל מרבינו הקדוש. ו) ורבינו הקדוש מרבי שמעון אביו.. לט) ויהושע ממשה רבינו. מ) ומשה רבינו מפי הגבורה. נמצא שכולם מה' אלוקי ישראל.

ו.      הגר"א שפירא מורשה יח' – והמסורת הזאת של תורה, מקשרת את כולם להר סיני.. נמצא, זו מסקנתו של הרמב"ם, שכולם מד' אלוקי ישראל. זה חיבור התורה מרבש"ע עד כל הדורות.

ז.     לב דוד לחיד"א פל"א - ודע שכתב מהרי"א.. ששמע מהרב החסיד המקובל כמהר"ר חיים הכהן ז"ל תלמיד רבינו מהרח"ו ז"ל כי אין נכון בליל שבועות ללמוד משניות בשום אופן, דמשנה בסוד שפחה דמטרוניתא והלילה הזו צריכין לתקן המטרוניתא, אלא יתעסק ברזי אורייתא ואי לאו בר הכי הוא, ילמוד מדרש ולא משנה, והלומד משנה בליל זה טועה מדרך השכל עכ"ל.. וכן נתפשט המנהג בעיה"ק ירושלים ת"ו ועה"ק חברון ת"ו, שאינם לומדים משניות באור שבועות, ומסתמא הכי נהוג בעה"ק צפת ת"ו.

ח.    של"ה מסכת שבועות נר מצוה ו'-ז'-ח' - ולהראות גדולת מעלת זה הלילה.. אכתוב לכם מעשה שאירע קרוב לזמנינו, והועתק מכתב המקובל הר"ר שלמה הלוי אלקביץ.. וזה נוסח הכתב: דעו לכם, כי הסכמנו החסיד נר"ו ואני עבדו, ועבדיכם מהחברים, לעמוד על נפשינו ליל שבועות ולנדד שינה מעינינו ותהלה לא-ל כן עלה בידינו כי לא הפסקנו רגע.. ואחר כך למדנו משנה כל סדר זרעים. ואחר כך למדנו על דרך האמת.. ובעת שהתחלנו ללמוד המשנה, ולמדנו שתי מסכתות, זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו, קול גדול בחיתוך אותיות.. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו, ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא. והדיבור ההוא מדבר עמנו, והתחיל ואמר, שמעו ידידי המהדרים מן המהדרים, ידידי אהובי. שלו' לכם, אשריכם ואשרי יולדתכם, אשריכם בעולם הזה, אשריכם בעולם הבא, אשר שמתם על נפשכם לעטרני בלילה הזה.. זה כמה שנים נפלה עטרת ראשי ואין מנחם לי, ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות, ועתה החזרתם עטרה ליושנה. התחזקו ידידי, התאמצו אהובי, שמחו ועלצו ודעו כי אתם מבני עליה, וזכיתם להיות מהיכלא דמלכא, וקול תורתכם והבל פיכם עלה לפני הקב"ה, ובקע כמה אוירים וכמה רקיעים עד שעלה, ומלאכים שתקו, ושרפים דממו, והחיות עמדו, וכל צבא מעלה והקב"ה שומעים את קולכם.. ואשריכם ואשרי יולדתכם ידידי אשר נדדתם שינה מעיניכם, ועל ידיכם נתעליתי הלילה הזה.. חזקו ואמצו ועלצו בני ידידי המהדרים, ואל תפסיקו הלימוד, כי חוט של חסד משוך עליכם, ותורתכם עריבה לפני הקב"ה..

ט.    אוה"ק א' קא' - בראשית הצעדים של תלמוד רזי תורה, כשרואים איך הפרטים מתקשרים זה בזה, ומכל מקום אין מבינים את התוכן היסודי שבהם, צריכים לצייר יפה, איך שכל אלה הדעות והציורים באו מתוך הופעה רוחנית, גדולה ומפוארה, של רוח הקודש, על ידי השרידים אשר ד' קורא. והשלשלת הולכת היא ונמשכת בקדושה, עד שמתאחדת בהלכה למשה מסיני. ואז זורח, על ידי כח אמונה קדושה זו והשערתה, אור גדול לישרים, והבינה הפנימית הולכת היא ומתרחבת. כי ד' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה.