הקשבה לאמונה הטבעית העולה מתוך נשמותינו תמלא את חיינו הישראליים בנועם התגלות ברכת ד' הנצחית עלינו ועל מעשינו
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכג' תמוז תש"פ
א. במדבר ל' – וידבר משה אל ראשי המטות.. איש כי ידר נדר לד' או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה. ואשה כי תדר.. ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום. ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום וד' יסלח לה כי הניא אביה אתה. רמב"ן – עשה היתר הנדר והשבועה בסתרי התורה שלא יאמרו אלא לראויים להם..
ב. במדבר לב' - ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו. רש"י - לה אינו מפיק ה"א. וראיתי ביסודו של רבי משה הדרשן לפי שלא נתקיים לה שם זה, לפיכך הוא רפה, שמשמע מדרשו כמו לא. ותמהני מה ידרוש בשתי תיבות הדומות לה, ויאמר לה בועז. לבנות לה בית. רות ב' יג'-יד' - ..ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך. ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם.. זכריה ה' - ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות.. ותשאנה את האיפה.. לבנות לה בית בארץ שנער.. רמב"ן - והרי הרב אוצר בלום לתורה להלכות ולהגדות, ואשתמיטתיה זו שאמרו במדרש רות.. אמר לה חס ושלום אין את מן האמהות אלא מן האימהות, ודכוותיה.. ויקרא לה נבח בשמו, מלמד שלא עמד לה אותו השם, ודכוותיה ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער, מלמד שאין לשקר תשועה, עד כאן באגדה. וכן בגמרא.. (סנהדרין כד.) אמרו, זו חנופה וגסות הרוח שירדו לבבל.. ואשתרבובי אשתרבוב לעילם.. מדרש מן חסרון המפיק הזה שלא עמד לה הבית בארץ שנער.
ג. אבות ה' כג' – בן הא הא אומר לפום צערא אגרא. בן איש חי שנה ב' בהר בחקותי - הטעם שהצדיק נקרא בן הא הא, כי ידוע התורה ניתנה מן עולם הבינה.. והיא סוד ה"א ראשונה שבשם הוי"ה ב"ה, ולכן עשרת הדברות היו כתובים חמש וחמש, וכן כל התורה כתובה חמשה ספרים, ואיתא באותיות דרבי עקיבא וז"ל מה נשתנה אות ה"א מכל האותיות שזה נתנה תורה לישראל, מפני שכל האותיות כשאדם מוציאן מפיו הוא מרגיש בהן בשפתיו ובלשונו ומוציא טיפת רוק מפיו, אבל אות ה"א אינו מקבל טומאה, מפני כשהאדם מוציאו מפיו אינו מרגיש בו לא בשפתיו ולא בלשונו, ואין מוציא בה טיפת רוק מפיו עכ"ל.. והנה אות ה"ה המלוי שלה ג"כ הוא אות ה'.. וידוע דהמלוי נחשב ולד של הפשוט.. ולכך התורה שבכתב נחלקה לחמשה ספרים שהם מספר ה', לרמוז כמו שאות ה' היא יוצאת טהורה מפיו של אדם.. כן התורה היא טהורה ואינה מקבלת טומאה.. ולכן חכם הצדיק שעוסק בתורה ומוליד ממנה חדושים נקרא בן ה"א ה"א, שיש בידו תורה העקרית שהיא דוגמת אות ה"א, וגם יש בידו חדושי תורה הנולדים מן התורה, שגם אלו הם דוגמת אות ה"א.
ד. שיחות הרצי"ה ויקרא 238 – יש הגדרה יסודית של חז"ל: 'קדוש לעולם קיים' (סנהדרין צב). קיימות זאת מציאות. קדושה אינה ביטול וחולשת מציאות אלא אדרבה שכלול מציאות, נצח ותוקף של מציאות, גדלות ואמיתיות מציאות.
ה. דברים כד' - כי יקח איש אשה.. והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו. דברים כא' - וראית בשביה אשת יפת תאר.. והסירה את שמלת שביה.. ובכתה את אביה ואת אמה.. והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה.. לא תתעמר בה תחת אשר עניתה. דברים כה' - ..יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה. בן איש חי שנה א' אמור ו' - צריך לדקדק ולהדגיש בה"א של המוציא כאלו יש בתוך מלואה ה"א אחרת..
ו. אוה"ק א' הגיון הקודש א' - יצייר לו כל אחד באמת ובתמים מה שנשמתו מראה לו, יוציא את תנובתו הרוחנית מן הכח אל הפועל, בלא שפתי רמיה, ומניצוצות כאלה אבוקות אור יתקבצו, ויאירו את כל העולם מכבודם, מחלקי אמת פנימית כאלה האמת הגדולה תופיע. קובץ ז' קצז' - אש הקודש הבוער בכל עת בלב המתעורר לעומת כל רעיון של קדושה, של אצילות רוח ושל תגבורת אהבה א-להית, זהו אור הנשמה. כשאדם מרגיש אותו בקרבו, ידע שנשמתו השמימית, אור הנצח, שולחת לו את קויה המאירים. ויעז וישמח במתת גורלו, חלק א-לוה ממעל, וחלק אדם מא-ל. ואל יעיב את אור הגילה הזאת על ידי שום כהות רוח, מכל חשבון וצמצום דעת מכל אשר נעשה תחת השמש, כי אם ירומם וינשא..
ז. קובץ ז' פז' - הנדר הוא עומק ההתגלות הטבעית של חוש האמונה, שמתגלם בביטוי ובמעשה. לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה, הוא ערובה על האמוניות הטבעית, שתשמר את עמדתה, ולא תהיה נשטפת בשטף האורה הגדולה של החובה החוקית, הנתונה מגבוה מפי א-ל עליון, מפי הגבורה, מורשה כללית לכל קהילת יעקב. פגימת הנדרים אוגרת את פגיעתה בהמהלך הטבעי של שטף הקודש, אשר בה מתגלה האוצר הגנוז בלב ביחש לחובת האדם לא-להיו, חובת היצור ליוצרו. בבא ימי התשובה, וביחוד יום הכפורים, בעת אשר התוכן האמוני צריך לעלות אל ראש פסגתו, מה נאה היא ההרגשה הישראלית אשר עם כל אשר הוקפו במצות, כי ד' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר, חשים הם בראש לכל את הערך המקורי שיש באותה הדתיות הטבעית שמתגלה בקדושת הנדר. מכירה היא האומה, שהנודר נודר בחיי המלך, העולה עוד במעלה פנימית מהנשבע, שהוא במלך עצמו, כלומר באותה הידיעה המנוחלת אשר קבלנו מורשה מאבותינו באמתת הא-להות, אבל הנודר, הוא בא מנביעת החיים של ההכרה הטבעית שבפנימיותה של הנשמה, שלמען האיר אורה בכל מילואו וטובו נתנו לנו תורת אמת וחוקים ומשפטים צדיקים וישרים. וראשית הסליחה מתחילה היא בסליחת פגמי הנדרים, במנהג ישראל שנצח לסדר התרת נדרים פומבית בלילי יום הכפורים, ולהנהיג התרות יחידים מערב ראש השנה.
ח. הקדמת תיקוני זוהר יז: – אות ה"א שכינתא בגלותא. שלימו דילא וחיים דילא איהו טל.. דאיהי מליא לשכינתא מנביעו דכל מקורין עילאין. מיד קם רעיא מהימנא ואבהן קדישין עימיה. אורות ישראל ד' ט' - האבות משפיעים הם את הצד הטבעי שבכנסת ישראל, ומשה רבנו את הצד הלמודי. והם ממוזגים זה בזה ומשפיעים זה ע"ז. ולעתיד לבא יתחבר לגמרי משה עם האבות, ויגלה במשיח בצורה כלולה מכל, ולמעלה ראש ינשא הצד הטבעי שבכנסת ישראל, "מחשבתם של ישראל קודמת לכל", ויתראה לעין כל שהוא שורש כל התורה כולה, וכפי תגבורת הצד הטבעי שבאומה יתגדל העונג של חייה, והקדושה תהי' מדושנת נחת ועונג לאין קץ ותכלית, מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים.