פרשת שלח – וראיתם את הארץ

דף מקורות - פרשת שלח – וראיתם את הארץ

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכג' סיון תשע"ה
א.    במדבר יג' – וישלח אותם משה לתור את ארץ כנען, ויאמר אלהם.. וראיתם את הארץ מה היא, ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב, ומה הארץ אשר הוא יושב בה הטובה היא אם רעה, ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים, ומה הארץ השמנה היא אם רזה היש בה עץ אם אין, והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים.. ויבואו עד נחל אשכול ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד, וישאוהו במוט בשנים.. למקום ההוא קרא נחל אשכול על אודות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל. וישובו מתור הארץ..

        ..ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה. אפס כי עז העם היושב בארץ, והערים בצורות גדולות מאד, וגם ילידי הענק ראינו שם. עמלק יושב בארץ הנגב, והחתי והיבוסי והאמורי יושב בהר, והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן.. ויוציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה.. הארץ אשר עברנו בה לתור אותה, ארץ אוכלת יושביה היא, וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות. ושם ראינו את הנפילים בני ענק.. ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם.

        ויאמר ד' סלחתי כדברך. ואולם.. כל האנשים הרואים את כבודי ואת אותותי אשר עשיתי במצרים ובמדבר, וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי. אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם, וכל מנאצי לא יראוה.

ב.     דברים א' – אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה, את הארץ הטובה, אשר נשבעתי לתת לאבותיכם. זולתי כלב בן יפונה, הוא יראנה, ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען אשר מילא אחרי ד'.

ג.     במדבר טו' – ..ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת. והיה לכם לציצת וראיתם אותו, וזכרתם את כל מצוות ד' ועשיתם אותם, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם. למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי.. אני ד' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים אני ד' אלוקיכם.

ד.     ויקרא כה' לח' – אני ד' אלוקיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, לתת לכם את ארץ כנען, להיות לכם לאלוקים.

ה.    מנחות מג: - תניא, היה ר' מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע לכסא הכבוד, שנאמר: (שמות כד') ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר, וכתיב: (יחזקאל א') כמראה אבן ספיר דמות כסא.

ו.      רמב"ן במדבר טו' - הזכרון הוא בחוט התכלת, שרומז למדה הכוללת הכל, שהיא בכל והיא תכלית הכל, ולכן אמר וזכרתם את כל - שהיא מצות השם. וזהו שאמרו מפני שהתכלת דומה לים.. והדמיון בשם, גם הגוון תכלית המראות, כי ברחוקם יראו כולם כגוון ההוא, ולפיכך נקרא תכלת.. ובמדרשו של רבי נחוניא בן הקנה בפסוק ויתרון ארץ בכל הוא (קהלת ה ח), ומאי ניהו ארץ דנחצבה ממנו שמים, והוא כסאו של הקב"ה, והיא אבן יקרה, והיא ים החכמה, וכנגדה תכלת בטלית ציצית, דאמר רבי מאיר מה נשתנה תכלת וכו'. ב"ב קנח: - אמר רבי זירא.. אוירא דארץ ישראל מחכים.

ז.     דברי הימים א' כח' – ויקם דוד המלך על רגליו ויאמר, שמעוני אחי ועמי, אני עם לבבי לבנות בית מנוחה לארון ברית ד', ולהדום רגלי אלוקינו.. שמות יז' טז' – כי יד על כס י-ה מלחמה לד' בעמלק מדור דור. רמב"ם מלכים א' א' - שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך.. ולהכרית זרעו של עמלק.. ולבנות בית הבחירה..

ח.    דברים ד' לה' – אתה הראת לדעת כי ד' הוא האלוקים אין עוד מלבדו. משלי ו' כג' – כי נר מצוה ותורה אור.. שפת אמת שלח תרמה' - ובאמת עדיין היה הארץ תחת יד כנען, ולכן היה עוד הקליפה מסתרת הקדושה. ולכן נראה כי לא השיגו המרגלים לראות טוב הארץ, כדכתיב אם יראו כו' משמע שהמרגלים לא ראוה, זולת יהושע וכלב אמרו טובה הארץ כו' אם חפץ בנו כו' ונתנה לנו דייקא. הגם שעדיין אינו בהתגלות הבינו שיש בה טוב הגנוז.. אכן עיקר המכוון להעלות הכל בכח הראשית, וזה בחי' ארץ ישראל. ז"ש ויתורו את ארץ כנען להמשיך הארת התורה לשם..

ט.    מלבי"ם במדבר יד' ו' - ותשובה זו השיבו יהושע וכלב, שלכן מביאם לארץ כנען, יען שהיא ארץ שנתונה תחת ההשגחה, וממילא עובדי ע"ז השוכנים בה, א"א שיתקיימו עליה, ולכן היא עתה ארץ אוכלת יושביה העובדים ע"ז, כמ"ש ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם וכו' כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר לפניהם ואקוץ בם.. כי היא מצד עצמה וטבעה, ארץ זבת חלב ודבש, שזה הודו גם המרגלים, רק שזה תלוי אם חפץ ה' ביושביה, שיתמידו עיני ההשגחה עליהם לטובה. הושע ט' י' – כענבים במדבר מצאתי ישראל..

י.      אורות הקודש א' קלג' – חכמת הקודש אינה זורחת כי אם בארץ ישראל.. שם קלד' – בארץ ישראל, המעין הרוחני של פנימיות הקודש, שהוא אור החיים של נשמת כנסת ישראל, מתגבר הוא מאליו. רק סיוע הוא צריך מהעבודה המעשית והשכלית, שהיא משתכללת בעמל כפיו ועמל רוחו של האדם. אבל בחוץ לארץ, עיקר הקנין הוא בא רק מצד היגיעה החיקור הביקור הנסיון וההתעמקות. וההארה האלוקית, המתגברת משפעיה הרוחניים של הנשמה, היא באה בתור סיוע ודבר נטפל, לשכלל את האוצר הרוחני, שבא ומתאדר על ידי העמל של המלחמה נגד המחשכים הרבים השולטים בכל ארעא דחשוכא של חשכת הגלות. אמנם המצב הזה, העיקריות של מעשה האדם ועמלו, והטפליות של האור הנשגב השמיימי, איננו דבר קבוע במידותיה של כנסת ישראל. כי מיד בהקבע האומה בארץ חמדתה, ישובו כל הסגולות להיות נקבעות בסדרן הראוי, והרכוש הרוחני הגדול שנצבר בכל משך ימי הגולה, יהפכו ערכיו, וישובו גם הם לגלות את העיקריות שבהם בצידם האלוקי, בשאיפתן החיה העליונה, ואת טפילותן בצידם האנושי של עמל האדם ופרי התבוננותו, השכלית וההרגשית, לכל פלוגותיה.