458. פרשת וירא – אל תישען

כשעם ישראל פועל באמונה לגילוי אור ד' בעולם זוכה הוא על הדרך לאור מיוחד שמרומם את השיח ומעניק חוזק יציבות והרמוניה חברתית

תגיות: תורה,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - 458. פרשת וירא – אל תישען

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליז' חשון תשפ"א
א.    בראשית יח' – וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם.. ויאמר.. יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ.. רש"י - תחת העץ - תחת האילן. רד"ק - תחת העץ - לצל העץ..

ב.     בראשית רבה וירא מח' - אתה אמרת והשענו תחת העץ חייך שאני פורע לבניך וכו' (תהלים קה) פרש ענן למסך הרי במדבר, בארץ מנין, בסוכות תשבו שבעת ימים, לעתיד לבא מנין שנא' (ישעיה ד) וסוכה תהיה לצל יומם מחורב..

ג.     ישעיהו ג' - כי הנה האדון ד' צ-באות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים. גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן.. ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם. ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד. כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו.. מלבי"ם - ונגש. יהיו נלחצים איש ע"י איש ואף ע"י רעהו. חגיגה יד. - כי אתא רב דימי אמר, שמונה עשרה קללות קילל ישעיה את ישראל, ולא נתקררה דעתו עד שאמר להם המקרא הזה ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד.. דכתיב כי הנה האדון.. משען אלו בעלי מקרא, משענה אלו בעלי משנה.. כל משען לחם אלו בעלי תלמוד.. וכל משען מים אלו בעלי אגדה, שמושכין לבו של אדם כמים.. ונתתי נערים שריהם.. אמר רבי אלעזר: אלו בני אדם שמנוערין מן המצות. ותעלולים ימשלו בם אמר רב אחא בר יעקב: תעלי בני תעלי. ולא נתקררה דעתו עד שאמר להם ירהבו הנער בזקן - אלו בני אדם שמנוערין מן המצות, ירהבו במי שממולא במצות כרמון, והנקלה בנכבד - יבא מי שחמורות דומות עליו כקלות וירהבו במי שקלות דומות עליו כחמורות.

ד.     אור החיים - וישענו תחת העץ שהיא התורה שנקראת עץ חיים, ולזה אמר העץ בה"א הידיעה. כלי יקר - היה לו לומר והשענו בעץ אלא שרצה לומר בואו חסו בצל ש-די כמו שפירש רש"י על פסוק סר צילם היינו צלו של הקב"ה. וכן יש מפרשים על דרך הקבלה שמאמר היש בה עץ אם אין, דומה למה שנאמר היש ה' בקרבינו אם אין. כך אמר להם השענו לכם תחת העץ העושה צל ורמז לצל האמיתי אשר בצילו יחיו כל הנמצאים.. זוהר וירא קב: - ובההוא אילנא הוה ידע מאן דאתאחיד ביה בקב"ה ומאן דאתאחיד בע"ז, מאן דאתאחיד בקב"ה אילנא הוה פריש ענפוי וחפי על רישיה ועביד עליה צלא יאה ומאן דאתאחיד בסטרא דע"ז ההוא אילנא הוה אסתלק וענפוי הוו סליקין לעילא, כדין הוו ידע אברהם ואזהיר ליה ולא אעדי מתמן עד דאתאחיד במהימנותא דקב"ה.

ה.    צדקת הצדיק ריא' – דסלקא דעתך שזה טוב יותר שיקוה האדם בכל רגע אל השם יתברך שיאיר עיניו מה לעשות ואיך להתנהג ולא שיהיה לו חוק קבוע כשולחן ערוך זה הדרך לכו בו שאין צריך לצפות להשם יתברך בכל נתיבותיו. אבל באמת הוא לטובתך שזה אור המאיר ומבהיק שיוכל להשען עליו ובלא התורה היה עומד ביראה בכל דבר שמא טועה ואין רצון אמיתי דהשם יתברך כן. אבל התורה נקרא משען כמו שאמרו בחגיגה.. והרי זה כמו אכילת מן שהיו מצפים בכל עת להשם יתברך שישפיע להם חיותם נאמר בו (דברים ח' ג') ויענך וירעיבך שזה עינוי נפש..

ו.      תפארת שלמה פרשת בשלח - וזהו סמיכת הברכה משען ומבטח לצדיקים ולירושלים עירך ברחמים תשוב. כי כן דרך הצדיקים לפום צערא אגרא כי הצדיקים המצטערים על כובד הגלות הם הרואים תיכף הישועה..

ז.     במדבר כא' - באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם.. רש"י – במשענותם, במטה. מלכים ב' ד' - ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער.

ח.    סוטה מט. - ר' פנחס בן יאיר אומר: משחרב בהמ"ק - בושו חברים ובני חורין וחפו ראשם, ונדלדלו אנשי מעשה, וגברו בעלי זרוע ובעלי לשון, ואין דורש ואין מבקש ואין שואל, על מי לנו להשען? על אבינו שבשמים.

ט.    אגרות הראי"ה תקעא' - כשם שאנו מכירים ומאמינים, שתשועת ישראל תבא על ידי התחלה של קץ המגולה, שנעשה אנו בכח אשר נתן לנו ד' לעשות חיל, לרכוש את הארץ, לגאול אותה לעבדה ולבנותה, לכבוש אותה בכיבושים קולטוריים ומעשיים, כן עלינו לדעת יותר ויותר, כי רוח ד' אשר על אליהו להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, לעשות שלום בעולם, להשוות את המחלוקת, צריכה להתגלות גם בפעולה נפשית שלנו, פעולת האומה כולה, על ידי כוחותיה היותר טובים, תלמידי חכמים המרבים שלום בעולם.

י.      אורות הקודש חלק ב' הקודש הכללי העצמי יא' - אור הקודש מתפשט בתחלה על כח הדבור, שנעשה כולו נובע ממעין החיים של הקדושה, המפוארה בהוד יפעת חכמתה וזוהר חייה, ואחר כך מתעלה גם כן חוש השמיעה, שכל הנשמע מצטרף לאור גדול, טהור וקדוש, ואחר כך האור מתפשט על חוש הראיה, וכל מראה עינים מתקדש ומתעלה, ומביא חשבון עולם ברור וצלול, וחיים קדושים עליונים וברכת ד' נשגבת להביא טובה לכל אשר יביט בעיני הקודש, עין ד' אל יראיו למיחלים לחסדו. ואחר כך כל תנועה, וכל רגש וזעזוע נעשה מלא חן וכבוד עליון, עד המדה העליונה של הופעת אור קודש גם על כל קניניו, על כל מה שמשתמש בהם, מקלו, חמורו, וכל אשר לו.

        אמנם להחיות מתים על ידי המשענת זאת היא מדה של צדיקים לעתיד לבא, ואלישע רצה להופיע אור קודש זה, בעולם הזה, ונדחה הדבר עד עת קץ. ונצוצי אורות מזה באים לישרי לב, מעין עולם הבא, ותחית המתים באה על ידי אליהו זכור לטוב, אשר באדרתו צפון כח הקודש לשפוך רוח נבואה, ולעשות פלאות, בצעקת איה ד' אלהי אליהו. ולא יפול רוחנו בקרבנו מבקשות גדולות, כי לא על צדקותינו אנו מפילים תחנונינו, כי על רחמיך הרבים, ד' א-להי אבותינו, א-להי ישראל. ואם מרבים אנו לחשוק ולשאוף, הלא גם תשוקה וחשק מרומים זה אך מידי אביר יעקב לנו הוא, ומשם רעה אבן ישראל.