חייו של יעקב אבינו מלאי סיבוכים בתוך תעלות החיים המוגבלות בשעה שברכתו דוקא פורצת גבולות. איך זה הולך ביחד?
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכח' חשון תשפ"ב
א. בראשית כח' – וא-ל ש-די יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים. ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן א-להים לאברהם. רש"י –מי שדי בברכותיו למתברכין מפיו יברך אותך. חזקוני – אמר ר"א אין קיום השטר אלא בחותמיו לפיכך ברכו אחר ברכת ויתן לך פעם אחרת מדעת היא ברכת וא-ל ש-די יברך אותך היא קיום השטר שלא יאמרו במרמה לקח יעקב את הברכות. מלבי"ם - וירושת הארץ תנאי אל שישרה שכינתו עליהם, כי היא מוכנת לקדושה ולהשראת שכינה, וכן תנאי אל שיפרו וירבו, כי השורק והגפן המובחר לא יצלח רק בקרן בן שמן.
ב. בראשית לה' - וירא א-להים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו. ויאמר לו א-להים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל.. ויאמר לו א-להים אני א-ל ש-די פרה ורבה.. ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך.. מלבי"ם - אני א-ל ש-די. שמעתה אתנהג עמך בשם זה המורה על נסים נסתרים והנהגה השגחיית.
חגיגה יב. - ואמר רב יהודה אמר רב, בשעה שברא הקב"ה את העולם היה מרחיב והולך.. עד שגער בו הקב"ה והעמידו.. והיינו דאמר ריש לקיש, מאי דכתיב אני א-ל ש-די, אני הוא שאמרתי לעולם די. ב"ר ה' ח' - רבי נתן בשם ר' אחא ור' ברכיה בשם רבי יצחק אמר, אני א-ל ש-די אני שאמרתי לשמים וארץ די, שאלמלא כן היו מותחים והולכין עד עכשיו.
ג. סנהדרין קיא. - תניא, אמר רבי אלעזר ברבי יוסי פעם אחת נכנסתי לאלכסנדריא של מצרים, מצאתי זקן אחד, ואמר לי בא ואראך מה עשו אבותי לאבותיך, מהם טבעו בים, מהם הרגו בחרב, מהם מעכו בבנין. ועל דבר זה נענש משה רבינו, שנאמר ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה. אמר לו הקב"ה: חבל על דאבדין ולא משתכחין. הרי כמה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב בא-ל ש-די, ולא הרהרו על מדותי, ולא אמרו לי מה שמך. אמרתי לאברהם קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה, בקש מקום לקבור את שרה - ולא מצא, עד שקנה בארבע מאות שקל כסף, ולא הרהר על מדותי. אמרתי ליצחק גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך, בקשו עבדיו מים לשתות ולא מצאו עד שעשו מריבה, שנאמר ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים - ולא הרהר אחר מדותי. אמרתי ליעקב הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה, ביקש מקום לנטוע אהלו ולא מצא, עד שקנה במאה קשיטה - ולא הרהר אחר מדותי. ולא אמרו לי מה שמך. ואתה אמרת לי מה שמך בתחלה, ועכשיו אתה אומר לי והצל לא הצלת את עמך. עתה תראה (את) אשר אעשה לפרעה - במלחמת פרעה אתה רואה, ואי אתה רואה במלחמת שלשים ואחד מלכים.
ד. שבת קיח. - אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו'. לא כאברהם שכתוב בו קום התהלך בארץ לארכה וגו', ולא כיצחק שכתוב בו כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל, אלא כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה.
ה. בראשית כח' - ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה.. והנה ד' נצב עליו ויאמר אני ד' א-להי אברהם אביך וא-להי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך. והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך. והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת..
ו. ברכות נא. - אמר רבי יוחנן, כל המברך על כוס מלא - נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה.
ז. מלאכי ג' - הביאו את כל המעשר.. ובחנוני נא בזאת אמר ד' צ-באות אם לא אפתח לכם.. והריקתי לכם ברכה עד בלי די.
ח. בראשית מט' – ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם.. רש"י - לפי שהברכות שלי גברו עד סוף גבולי גבעות עולם, שנתן לי ברכה פרוצה בלי מצרים, מגעת עד ארבע קצות העולם שנאמר ופרצת ימה וקדמה וגו'
ט. שיחות הרצי"ה בראשית 434 - יעקב אבינו, שאצלו כבר מתגלה הריבוי, הוא מלא סיבוכים, מלא "צער גידול בנים", כי סדרי הקדושה ברבים מסובכים מאוד. אצל יחיד - זה פחות מסובך. יחיד יכול להתנהג בקדושה, להיות קודש-קדשים בפינה בביתו או בבית-המדרש. לעומתו, בצבור יש "צ דיקים ב ינוניים ור שעים". התורה ניתנה לצבור, לעם. "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". עניננו הוא קידוש השם דווקא בתוך כל הסיבוכים, בתחתיות ארץ.
י. קובץ א' תקמא' - כשמסתכלים בזיוה של החכמה הא-להית, המעטרת את החיים כולם, מרגישים אז את ההרחבה ואת החופש הגמור, ומה קשה הוא הצמצום הנדרש לבא בשביל כל עניני החיים, אפילו הרוחניים שבהם. אבל כמה כח וכמה אור וחיים מתגלה דוקא ע"י הצמצום הזה, כשהוא בא ביחד עם ההרחבה והאורה, והוא יורד בכח עליון, בזריקה עד עמקי עמקים, אז מלא כל יעלה כל צמצום למרומי עד, ונגוהות רבים יוסיף במלא כל בעלייתו.
יא. קובץ ז' עג' - הגאונות האמנותית והכשרון המלאכתי הנם קשורים ואחוזים יחד. בחיים מתגלה הכשרון המלאכתי במדריגה שניה, באותן הנפשות שאין בהן הברכה המקורית הגאונית בכל תעצומתה, והגאונות האמנותית מתגלה בשטפה, באיזו התארה של פגם סידורי מצד הכשרון המלאכתי, שפוגע את הסידור או את יתר התנאים החיצונים.. כשאנו נושאים עין למעלה, מתנוצצים לפנינו אורות משתי הסגולות ביחד. אין קץ לגאונות המקורית, ואין קצב לדייקנות המלאכה הסידורית. והננו מסתכלים שממקור אחד שניהם נובעים, ממקור גאונות גאון יעקב, וממקור מלאכת צור ישראל. והננו מבטאים את השם הנכתב בביטוי מחשבתי, הכולל את חזון כל ההוייות במקורם המתברך לאין קץ, ומתנשא ומתרומם על כל ברכה ותהילה, ואת השם הנהגה הננו ממללים בקול ודיבור, שיר ושבח לאדון כל המעשים. והננו עונים בכל עומק רגש כל קרבינו, וכל עצמותינו תאמרנה אמן על כל ברכה נקשבת. והשמות מאוחדים במקוריותם, בצורה מעידה על האחדות המקורית של רוחב אין די להתראות חזון אל שדי, שאמר לעולמו די. ומאויר המקדש תצא הברכה המפורשה, ברוך ד' א-להי ישראל מן העולם, ולהסיר המחשכים מן העולם עד העולם.