558. פרשת ויצא – רחל הקטנה

מדוע מתנדב יעקב לעבוד שבע שנים? למה מתעקש לבן להשיא לו את לאה? אז מה אם רחל היא הקטנה? סוד המהלך הישראלי

תגיות: רחל אימנו, שכינה,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - 558. פרשת ויצא – רחל הקטנה

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לו' כסליו תשפ"ג
א.    בראשית כט' – וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל. ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה. ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה. ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי. ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה.. ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה. ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו.. ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני. ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה.

ב.     דניאל ז' - חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור. מצודת דוד - ולבושו היה לבן כשלג.

ג.     זוהר א' קנב. - תרין עלמין אחסין יעקב חד עלמא דאתגליא וחד עלמא דאתכסיא.. ויעקב בין תרין עלמין אשתכח.. ובגין כך כל מלוי דלאה הוו באתכסיא, ודרחל באתגליא.

ד.     בראשית כט' – ועיני לאה רכות.. ראש מילין – מרכא – עדינות ההרגשה, המתוארת גם כן בציור רוך הלב, המובנת לא במובן הרכרוכית החולנית, כי אם בתור עמק הרגש.

ה.    הקדמות ושערים ש"ז פ"ה ז'  - ..מה שלא נולדו כל היב' שבטים מרחל, הגם שהיא עיקרה של בית, משום שעדיין לא זכה העולם להגילוי דאור היחוד למטה, והיה רחל אשת יעקב מרכבה רק להשכינתא תתאה, אבל הששה שבטים דלאה הנה הם נמשכו מהשכינתא עלאה שהיא שורש לאה.. הקדמות ושערים ש"ז פ"ה ד' - ולכן היה תשוקת יעקב אבינו ע"ה רק עליה, כי בה תלוי כל התיקון כולו כי היא המתפשטת למטה.

ו.      שמואל א' כח' - ויאמר שאול לעבדיו בקשו לי אשת בעלת אוב.. ויתחפש שאול וילבש בגדים אחרים וילך הוא ושני אנשים עמו ויבאו אל האשה לילה.. ותאמר האשה את מי אעלה לך ויאמר את שמואל העלי לי. ותרא האשה את שמואל ותזעק בקול גדול ותאמר האשה אל שאול לאמר למה רמיתני ואתה שאול.. ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אתי. רש"י - שהמעלה בזכורו עולים רגליהם למעלה וזה עולה ראשו למעלה בשביל כבודו של שאול.

ז.     מאור ושמש פרשת ויצא - למה רמיתני רצה לומר, שהגבהתני מאד לעולם טמיר ונעלם מזה. דברים כו' - וענית ואמרת לפני ד' א-להיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה.. וירעו אתנו המצרים.. ונצעק אל ד' א-להי אבתינו.. ויוצאנו ה' ממצרים.. ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש.

ח.    אוצרות חיים שער הארות זו"ן פ"ג – ובניהם שהיו מזיווג רחל עם ישראל זכו ליכנס לארץ ישראל, כי ארץ היא הנוק' כנודע וישראל הוא בעלה ז"א וזהו ארץ ישראל. וזהו סוד מה שאמר משה רבינו ע"ה לאותם שזכו ליכנס לארץ ישראל, ואתם הדבקים בה' א-להיכם חיים כולכם היום.. ואמר להם ואתם הדבקים ממש בה' א-להיכם, לפי שאתם מבחינת רחל הדבוקה עמו, לכן חיים כלכם ליכנס לארץ ישראל שהיא כנגד רחל.

ט.    בראשית מח' – ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה, ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם. רש"י - ואף על פי שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען, ולא כך עשיתי לאמך, שהרי מתה סמוך לבית לחם. ולא תאמר שעכבו עלי גשמים מלהוליכה ולקברה בחברון. עת הגריד היה, שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה. ואקברה שם, ולא הולכתיה אפילו לבית לחם להכניסה לארץ. וידעתי שיש בלבך עלי. אבל דע לך שעל פי הדבור קברתיה שם, שתהא לעזרה לבניה. כשיגלה אותם נבוזראדן, והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה, ובוכה ומבקשת עליהם רחמים. שנאמר – 'קול ברמה נשמע' וגו', והקב"ה משיבה – 'יש שכר לפעולתך נאם ה' וגו' ושבו בנים לגבולם'.

י.      ירמיהו לא' - כה אמר ד' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה.. כה אמר ד' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך.. ושבו מארץ אויב. ויש תקוה לאחריתך.. ושבו בנים לגבולם. מצודת ציון – ברמה - בשמים הרמים.

יא.   שמות כד' - ויאמרו כל אשר דבר ד' נעשה ונשמע.

יב.  אורות ישראל ותחיתו לב' - הפלגים יבלי המים של החיים העליונים של הנשמה הטהורה, במעמקים הם זורמים, במעמקי הטבע הגופני ובתחתית הבשר והדם הנם הומים ורועשים, אמנם מתפרצים הם אל על, צועקים ובוכים, מתנודדים וקובלים, מתאמצים ומתפתלים הם באין הרף לעלות אל הרום, להגלות בצורה מאירה חיה חיים שלמים, מלאים זיו הוד ופאר הדרת גבורת קדשי קדשים. אשרי האיש, השומע את קול נשמתו מתוך מעמקיו, ואשרי העם המאזין את הד הקול של הנשמה הכללית שלו, איך היא מתגעשת מתוך מעמקיה, ואשרי המקשיב הטהור אשר יקשיב את בת הקול של כל היצור הקורא מתוך מעמקיו להתגלות בהירה עליונה, טהורה וקדושה, אורו של משיח נתון בכלאי היסורים של עמקי העמקים, ובעת קץ גאולה, בעת אשר רק קו אחד יגלה בתכונה של איזו זהרורית אורה להחיש ישועה כללית לבית ישראל, יגלו ויחשפו אלה הסמנים המורים על צעקת העומק, ומתוך כל התנועות הכלליות והפרטיות, הנפשיות והגופניות, יוקשב אותו הקול האדיר והחזק, "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה, מאנה להנחם על בניה כי איננו".