פרשת ויגש - כרחל וכלאה

דף מקורות - פרשת ויגש - כרחל וכלאה

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לח' טבת תשע"ד
א.    רות ד' – ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים, יתן ד' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל.. רש"י – אע"פ שהיו משבט יהודה ומבני לאה מודים הם על רחל שהיתה עיקרה של בית והקדימו רחל ללאה.

ב.     יחזקאל לז' – ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו, ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חבריו.. כה אמר ד'.. ועשיתים לעץ אחד והיו אחד בידי.. הנה אני לוקח את בני ישראל מבין הגוים.. וקבצתי אותם.. ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל, ומלך אחד יהיה לכולם למלך.. ועבדי דוד מלך עליהם, ורועה אחד יהיה לכולם..

ג.     זוהר א' קנב. - תרין עלמין אחסין יעקב חד עלמא דאתגליא וחד עלמא דאתכסיא.. ויעקב בין תרין עלמין אשתכח.. ובגין כך כל מלוי דלאה הוו באתכסיא, ודרחל באתגליא.

ד.     הקדמות ושערים ש"ז פ"ה ז'  - ..מה שלא נולדו כל היב' שבטים מרחל, הגם שהיא עיקרה של בית, משום שעדיין לא זכה העולם להגילוי דאור היחוד למטה, והיה רחל אשת יעקב מרכבה רק להשכינתא תתאה, אבל הששה שבטים דלאה הנה הם נמשכו מהשכינתא עלאה שהיא שורש לאה..

ה.    שיחות הרצי"ה וישב א' 1 - ..מן הצד הנגלה של רחל יש המשך נסתר של לאה. גם צריך להבין את הצד הנסתר פנימיות התורה..

ו.      אוה"ק א' כט' – ועצמיות כוחה העליון של זוהר התורה היא משפיעה על שני אלה הסוגים הרוחניים העליונים, סוג הרזי של רוח הקודש, וסוג הגילויי של אור התורה, שבהגבלה ומפעל, כלאה ורחל אשר בנו שתיהם את בית ישראל. ותמיד אנו קרואים לתקן את שתי ההופעות הללו, הכמוסה והגלויה..

ז.     בראשית כט' – ועיני לאה רכות.. ראש מילין – מרכא – עדינות ההרגשה, המתוארת גם כן בציור רוך הלב, המובנת לא במובן הרכרוכית החולנית, כי אם בתור עמק הרגש, החודר עמוק בחוש העידון, ומוליך את כל המוחש כל המצוייר, כל הענוג, היפה והנשגב, עמוק עמוק בחדרי הנשמה, ואור החיים הענוגים ממקור עונג הקודש, משתפך הוא בהמון גליו.. וזיו העליון המתרומם ברוב עדניו, מתפשט בכל המרחבים, על פי עדנת המרכא, בנועם המייתה, המליאה תענוג ורוך.

ח.    בראשית כט' – ויאהב גם את רחל מלאה.. וירא ד' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה..

        רמב"ן - הנה לאה רמתה באחותה גם ביעקב, כי אם נאמר שנהגה כבוד באביה שאחז בה והכניסה אליו ואל תמר בו, היה לה להגיד או לרמוז כי היא לאה.. ולכן שנאה יעקב. והאלוקים יודע כי להנשא אל הצדיק עשתה כן ורחם עליה. וכך אמרו בב"ר כיון שראה יעקב מעשים שרמתה לאה באחותה נתן דעתו לגרשה, וכיון שפקדה הקב"ה בבנים, אמר לאמן של אלו אני מגרש.

ט.    בראשית לד' – ותצא דינה בת לאה.. לראות בבנות הארץ. רש"י – בת לאה - ולא בת יעקב, אלא על שם יציאתה נקראת בת לאה, שאף היא יצאנית היתה, שנאמר ותצא לאה לקראתו..

י.      בראשית כה' – ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה, ויעקב איש תם יושב אוהלים.

יא.   אוה"ק ג' קמד' – התם הפנימי הוא הרבה למעלה מהמוסר.. הוא המבוע העליון, המתעלה מכל הגה חברותי.. והתום הזה נחלת יעקב הוא, נחלה בלי מצרים, נחלת איש תם יושב אוהלים.

יב.   בראשית כט' – ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה. ברכות נח. - רב ששת סגי נהור הוה, הוו קאזלי כולי עלמא לקבולי אפי מלכא, וקם אזל בהדייהו רב ששת. אשכחיה ההוא מינא אמר ליה: חצבי לנהרא, כגני לייא? אמר ליה: תא חזי דידענא טפי מינך. זוהר ב' רלא: - אתר דקיימא מרום וגניז וסתים ולא ידיע וקיימא תדיר לשאלא בגין דלא אתגליא ההוא אתר..

יג.    שמואל ב' כא' – ויך אלחנן בן יערי אורגים.. את גלית הגתי, ועץ חניתו כמנור אורגים. רש"י – אלחנן – דוד. בן יערי אורגים – שהיו משפחתו אורגים פרוכת למקדש.. כמנור אורגים – ..תבא אריגה ותעמוד כנגד אריגה.

יד.   קובץ ח' קנז' - מצד גדולת ערכה של נשמת משיח, הכוללת את עצמיות שרשן של ישראל, אין שום חוצפא יכולה לפגע בקדושתו, והיא בזה מתעלה מגילוי התורה, שהיא צריכה דוקא בושה, שהיא היפך החוצפא, כדכתיב במתן תורה כי לבעבור נסות אתכם בא האלוקים, ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו, ודרשו חז"ל זו הבושה. ומשיח ממואב קאתי דחציפא ואמרה מאב, ולא די שלא פגמה בנשמתו, אלא שהיא מרחצתו, מואב סיר רחצי. ובעקבתא דמשיחא חוצפה יסגא, ולא תוכל כלל להמעיט את השפעת קדושתו.. המנורה כוללת קדושת נשמת ישראל מצד עצמה, שנראית לכאורה חיצונה לגבי התורה שבקודש הקודשים, ובאמת היא מאירה לכל, והיא סוד עדות לישראל, אלא שהיא יכולה להאיר בחוץ גם כן.