פרשת וישב – והוא נער

מוכרחים להקשיב לנוער בלי להתבלבל מהשמרים המעורבבים ביין הצעיר שלהם כי דבר ד' להתחדשות ישראל יוצא דוקא מפיהם

תגיות: נוער, פנחס ואליהו, נדב ואביהוא, מנהיגות,

האזן לשיעור:

דף מקורות - פרשת וישב – והוא נער

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליז' כסליו תשע"ד
א. בראשית לז' –יוסף בן שבע עשרה שנה.. והוא נער.. ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם.. ויחלום עוד חלום אחר, ויספר אותו לאחיו.. והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי.. ויגער בו אביו ויאמר לו, מה החלום הזה אשר חלמת, הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה?

      ויקנאו בו אחיו, ואביו שמר את הדבר. רש"י - היה ממתין ומצפה מתי יבא..

ב.   שפת אמת וישב תרלב' - והוא נער מלשון התעוררות שיש לו תמיד התחדשות..

ג.   שפת אמת וישב תרמד' - כי יש צדיק תחתון וצדיק עליון, ובודאי כן דרך הצדיק לתקן מקודם כל הגוף, ועדיין הוא בבחי' נער. ואח"כ בא לתקן השורש הוא בחי' זקנה.. וכל זמן שהי' יוסף בבחי' צדיק התחתון הי' מוציא דבה על אחיו והי' מקנטרם בדברים. ואח"כ כשנתעלה להיות צדיק עליון וכל עסקיו הי' בשמים ושם ראה זכותן של השבטים. שכשהצדיק מתעלה ורואה מעלות בני ישראל הוא מלמד עליהם זכות ומושיע להם בכח עליון.

ד.   שפת אמת וישב תרנו' - נער הוא נקרא ע"ש שצריך תמיד התעוררות מחדש. זה החילוק בין זקן שקנה חכמה שהחכמה בקביעות אצלו ונער צריך תמיד התעוררות.. ולפי שיוסף הצדיק נגלה להם בדמות נער, לא רצו השבטים להמשך אחר הנהגתו, כדאיתא במשנה הלומד מן הקטנים דומה לשותה יין מגתו, שיש בו תערובת השמרים. וכן הוא בהנהגה זו שמעורב בו פסולת. ולכן הביא דבתם רעה. אבל הלומד מן הזקנים כשותה יין ישן שנח על שמריו.

      אכן איתא רבי אומר אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו יש קנקן חדש מלא ישן. וכן הי' בחי' יוסף. ויעקב אבינו הבין זה. ולכן כתיב בן זקונים הוא לו כלומר הם חשבוהו לנער והוא חשבו לזקן. וכן נק' אברך מה"ט אב בחכמה ורך בשנים.

ה.  ילקו"ש משפטים שסא' - מלמד שהיו משה ואהרן מהלכין, ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן, והיו אומרים מתי שני זקנים הללו מתים ואנו נוהגין שררה על הצבור תחתיהן..

ו.   אורות הקודש ב' א' – אם מתשוקת תאות עדנים וחשקת נועם, המתגברת בתוכן הנשמה, מצד תגבורת פרטיות חביונה, יחשוב כל חושב את הנועם למקור ההויה לתוכן היש, ואליו ישים כל מגמתו.. הרי יסודי החיים הולכים ומתמוטטים, מפני עזיבת האור המרומם אשר לחסנת הקודש שממעל לכל חרות וכל נועם.. ונדב ואביהו אשר בזריחת פאר רוחם, שאבו תוכן הארתם אז ממעין הבינה.. אש זרה הקריבו.. וידע ישראל אז עדי עד את יסוד חייו ועולמו, כי ממקור חכמה יצא..

ז.   סנהדרין פב. – 'וירא פנחס בן אלעזר', מה ראה? - אמר רב: ראה מעשה, ונזכר הלכה. אמר לו: אחי אבי אבא, לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני: הבועל את הנכרית קנאין פוגעין בו! - אמר לו: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא.

ח.  אורות הקודש ג' שס' – רוח הנעורים הסוער, המתעורר בעוז ובגבורה, עם רוח הזקנה המסודר, המלא כובד ראש וזהירות, יחד מתאגדים לאגודה לפעול פעולתם בחיים, הרוחניים והגשמיים, להחיש ישועה, ולהעשות בסיס לצמח ד', עריכת נר לבן ישי משיח ד', רוח אפינו, אשר בא יבואו אלינו שניהם יחד, אליהו הנביא עם משיח בן דוד.

ט.  אגרות הראי"ה תקעא' - כשם שאנו מכירים ומאמינים, שתשועת ישראל תבא על ידי התחלה של קץ המגולה, שנעשה אנו בכח אשר נתן לנו ד' לעשות חיל, לרכוש את הארץ, לגאול אותה לעבדה ולבנותה, לכבוש אותה.. כן עלינו לדעת יותר ויותר, כי רוח ד' אשר על אליהו להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, לעשות שלום בעולם, להשוות את המחלוקת, צריכה להתגלות גם בפעולה נפשית שלנו, פעולת האומה כולה, על ידי כוחותיה היותר טובים, תלמידי חכמים המרבים שלום בעולם.