פרשת לך לך - מלחמת המילה

האירופים נלחמים במצות מילה ובריבונותנו על הארץ אך אושרם של כל יושבי תבל תלוי בשפע האלוקי בישראל על ידי מילה וא"י

תגיות: ברית מילה,

האזן לשיעור:

דף מקורות - פרשת לך לך - מלחמת המילה

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לה' חשון תשע"ד
א) בראשית יז' – וירא ד' אל אברם, ויאמר אליו.. התהלך לפני והיה תמים. ואתנה בריתי ביני ובינך.. ויפל אברם על פניו.. ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם, כי אב המון גוים נתתיך.. והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם, להיות לך לאלוקים ולזרעך אחריך, ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם..

רש"י – והיה תמים - התהלך לפני במצות מילה, ובדבר הזה תהיה תמים, שכל זמן שהערלה בך, אתה בעל מום לפני. ואתנה בריתי - ברית של אהבה וברית הארץ להורישה לך על ידי מצוה זו. ויפול אברם על פניו - ממורא השכינה, שעד שלא מל לא היה בו כח לעמוד ורוח הקודש נצבת עליו, וזהו שנאמר בבלעם (במדבר כד ד) נופל וגלוי עינים. לאחוזת עולם - ושם אהיה להם לאלהים, אבל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה..

ב) עבודה זרה כז. - איתמר: מנין למילה בעובד כוכבים שהיא פסולה? דרו בר פפא משמיה דרב אמר: ואתה את בריתי תשמור; ורבי יוחנן: המול ימול. מאי בינייהו? ערבי מהול וגבנוני מהול איכא בינייהו, מאן דאמר המול ימול איכא, ומ"ד את בריתי תשמור - ליכא. ולמאן דאמר המול ימול איכא? והתנן: קונם שאני נהנה מן הערלים - מותר בערלי ישראל ואסור במולי עובדי כוכבים; אלמא, אף על גב דמהילי כמאן דלא מהילי דמו!.. אלא איכא בינייהו: אשה, למ"ד ואתה את בריתי תשמור - ליכא, דאשה לאו בת מילה היא, ולמ"ד המול ימול - איכא, דאשה כמאן דמהילא דמיא.

ג) בראשית לד'- ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו.. לא נוכל לעשות הדבר הזה, לתת את אחותנו לאיש אשר לו ערלה, כי חרפה היא לנו. רש"י - הבא לחרף חבירו, הוא אומר לו ערל אתה, או בן ערל.

ד) יהושע ה' – בעת ההיא אמר ד' אל יהושע, עשה לך חרבות צורים ושוב מול את בני ישראל שנית, ויעש לו יהושע חרבות צורים, וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות.. ויאמר ד' אל יהושע, היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם, ויקרא שם המקום ההוא גלגל..

ה) זוהר לך לך צג. - פתח חד (רבי אבא) ואמר (שופטים ה') בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ד', מאי קא חמו דבורה וברק דפתחו בהאי קרא? אלא הכי תנינן לית עלמא מתקיימא אלא על האי ברית דכתיב (ירמיה ל"ג) אם לא בריתי יומם ולילה וגו' דהא שמיא וארעא על דא קיימין. בגין כך כל זמנא דישראל מקיימין האי ברית, נמוסי שמיא וארעא קיימין בקיומייהו, וכל זמנא דח"ו ישראל מבטלין האי ברית, שמיא וארעא לא מתקיימין וברכאן לא משתכחין בעלמא. ת"ח לא שליטו שאר עמין על ישראל, אלא כד בטילו מנייהו קיימא דא..  ועל דא כתיב, ויעזבו בני ישראל את ד' וגו' וימכור אותם ביד סיסרא, ויעזבו את ד' ממש, עד דאתת דבורה ואתנדבת לכל ישראל במלה דא, כדין אתכנעו שנאיהון תחותייהו, והיינו דתנינן דאמר קב"ה ליהושע, וכי ישראל אטימין אינון ולא אתפרעו, ולא אתגלייא, ולא קיימין קיימא דילי, ואת בעי לאעלא להו לארעא ולאכנעא שנאיהון? שוב מול את בני ישראל שנית, ועד דאתפרעו ואתגלייא האי ברית לא עאלו לארעא ולא אתכנעו שנאיהון..

ו) דברים י' – ומלתם את ערלת לבבכם..

ז) אורות ישראל ט' ג' – אות ה' אות ברית הוא, קדושת הגוף בברית בשר ממש. כמו כן ברית העולם, הוצאת הארץ מקללתה, חידור האור הדעה היושר והקודש בכל השדרות המעשיות כולן בעומק פנימיותן, כשם שהוא הוה באדם הוה הוא בעולם כולו, מוכן נעשה העולם ומלואו לשמחת ד' במעשיו. אומות העולם אינם יכולים להשיג איך נעשה הבשר מקודש, איך נעשו התפקידים הגשמיים בעצמם אידאליים. הערלה מעכבת. יוכל השכל לשוט,  להקיף, אבל לחדור לעומק הבשר, לעדן את הרצון היסודי שיהיו ערכיו ערכים מלאים קושט אמת וצדק, זה אי אפשר כי אם בעצת ד' הבאה על נחלת עולמים אשר לו, ישראל עם קרובו, זרע אברהם אוהבו, כרות ברית הקודש..

ח) ישראל ותחיתו ט' – רפיון בטחונם של ישראל, שמתאמצת המינות להרחיב, אחרי כל ההבטחות ושבועות עליון ובחירה אלוקית נצחית בהם להיות סגולה מעל העמים, הרי הוא סעיף מסורי הגפן נכריה של הפרדת רשות הגבוה, אותה הרשעה החושבת להפר ברית בשר וברית הארץ גם יחד, המדמה בחולשתה הפנימית כי הגוף וכוחותיו והעולם החומרי והופעותיו, בחירת האדם ורצונו בכל ערכיו, הינם דברים מופרדים, שיכולים לסכל את עצת ד' העליונה, ותוכל לפי זה ברית עולמים להיות מופרת על ידי סיבות צדדיות כחטאות ישראל והתגברות הרשעה החומרית בעולם. ולא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו,  כי אלוקי עולם ד', עושה שלום ובורא רע והכל עבדיו..

והעולם הגשמי עם כל עומק הרשעה המקננת בבשר, הכל קשור בתנאים שחקק בהם צור עולמים בעולמו, שהוא רשות היחיד של יחידו של עולם, אין עוד מלבדו, 'אפילו מעשה כשפים שמכחישים פמליא של מעלה'. ונשמת ישראל באור עליון זה היא שרויה, ממקור חיים עליונים הללו היא מקבלת את שפעת חייה, על כן תורתו תורת עולמים, ברית עולם לא תשכח..