447. פרשת שופטים – אליל האחדות

אחדות תנועתית יכולה להיות רק סביב ערך אמתי! אחדות חלולה שאין במרכזה ערך אמתי מקעקעת את כל יסודות הבנין

תגיות: אחדות, מנהיגות,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - 447. פרשת שופטים – אליל האחדות

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, ערב ר"ח אלול תש"פ - לכבוד ג' אלול
א.    דברים טז' – שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך.. לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם. צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ד' א-להיך נתן לך. לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ד' א-להיך אשר תעשה לך. ולא תקים לך מצבה אשר שנא ד' א-להיך. רש"י - ולא תקים לך מצבה - מצבת אבן אחת, להקריב עליה אפילו לשמים. אשר שנא - מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות, ואת זו שנא כי חק היתה לכנענים. ואף על פי שהיתה אהובה לו בימי האבות עכשיו שנאה, מאחר שעשאוה אלו חק לעבודה זרה. בעל הטורים - אשרה. בגימטריא דיין שאינו הגון. שכל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשירה אצל המזבח. אשרה כל עץ אצל מזבח. בגימטריא רשע אצל צדיק. סנהדרין ז: - אמר ריש לקיש, כל המעמיד דיין (על הציבור) שאינו הגון - כאילו נוטע אשירה בישראל, שנאמר שפטים ושטרים תתן לך וסמיך ליה לא תטע לך אשרה כל עץ. אמר רב אשי, ובמקום שיש תלמידי חכמים - כאילו נטעו אצל מזבח, שנאמר אצל מזבח ה' א-להיך.

ב.     דברים רבה ה' ו' - שופטים ושוטרים. א"ר אחא בוא וראה שש מעלות היה לכסא של שלמה מנין שנא' (מלכים א י) שש מעלות לכסא ובפרשה זו כתובים ששה דברים בלא תעשה ואלו הן, לא תטה משפט, ולא תכיר פנים, ולא תקח שוחד, לא תטע לך אשרה, ולא תקים לך מצבה, ולא תזבח לה' א-להיך שור ושה, הרי ששה, והיה הכרוז עומד לפני כסאו של שלמה כיון שהיה עולה מעלה הראשונה היה כורז לא תטה משפט, מעלה השנייה היה כורז לא תכיר פנים, שלישית היה כורז לא תקח שוחד, רביעית לא תטע לך אשרה, חמישית לא תקים לך מצבה, ששית לא תזבח לה' א-להיך.

ג.     דברים יז' - לא תזבח לד' א-להיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת ד' א-להיך הוא. בעל הטורים - כל דבר רע כי תועבת. לומר לך כל המנבל פיו נקרא תועבה ושנאוי.

ד.     כתובות קה: - אמר רבא: מאי טעמא דשוחדא? כיון דקביל ליה שוחדא מיניה, איקרבא ליה דעתיה לגביה, והוי כגופיה, ואין אדם רואה חובה לעצמו. מאי שוחד? שהוא חד. א"ר פפא: לא לידון איניש דינא למאן דרחים ליה, ולא למאן דסני ליה, דרחים ליה - לא חזי ליה חובה, דסני ליה - לא חזי ליה זכותא. רש"י סנהדרין כז: - לא נחשדו ישראל על כך - להעיד שקר משום איבה ואהבה, ודווקא בעדות פליגי, אבל בדין מודו רבנן דפסול לו לדון, דכיון דסני ליה ולא מצי להפוכי בזכותיה. שלחן ערוך חו"מ ט' - מאוד מאוד צריך הדיין ליזהר שלא ליקח שוחד, אפי' לזכות את הזכאי.. סמ"ע - ..שנאמר, כי השוחד יעור, ודרשו רבותינו ז"ל, נוטריקון: 'שהוא 'חד, רוצה לומר, שהנותן והמקבל נעשים גוף אחד, ואי אפשר להשמר שלא יטה אחריו..

ה.    כלי יקר – ובדורינו כמה אשירות נוטעים בכל עיר ועיר, לא יבקרו בין במקום תלמיד חכם או לא גם כי יהיה בעירו תלמיד חכם מופלא בתורה וחסידות כל חכמתו לא עמדה לו, כי על כל פנים כל אחד יבחר לו בקרובו או במחותנו אשר יודע בו שהוא יחניף לו או יתנגד לשונאו, ופירצה זו במלואה ברבת בני עמי אשר לכבוד זרע אברהם עת לקצר..

ו.      אגרות הראי"ה ב' תקמא' –אסור לנו להפריד ולפרר, אסור לנו לומר: "זהו שלנו ואנו דואגים עליו, וזהו לא שלנו". כשנעסוק לפעמים בפרטים בודאי נפלה בין איש לאיש ובין סיעה לסיעה לפי ערכם, אבל כשאנו מתרוממים אל התוכן היסודי כולל הכל, אין אנו רשאים להבדיל בו בין טובים לרעים, ועל דעת המקום ועל דעת הקהל הננו מוכרחים להתפלל עם העברינים ג"כ, ותקות לבבנו צריכה להיות מקפת את הכל, את הכלל כולו, ובכל ערכיו. "להתפלל עם העברינים" אני אומר, אך לא להתחשב עם דעותיהם העבריניות, לא להזמינם במחיצותינו בתור פועלים ומנהיגים, אבל להתפלל, כלומר: לדרוש בלב ונפש את שלום הכלל כולו וישועתו, במובן היותר רחב..

ז.     דברים כ' - כי תצא למלחמה על איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי ד' א-להיך עמך המעלך מארץ מצרים. והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם.. שמע ישראל.. אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם. כי ד' א-להיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם. רש"י - סמך הכתוב יציאת מלחמה לכאן, לומר לך.. אם עשית משפט צדק אתה מובטח שאם תצא למלחמה אתה נוצח. וכן דוד הוא אומר (תהלים קיט, קכא) עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי. סוס ורכב. בעיני כולם כסוס אחד.. עם רב ממך. בעיניך הוא רב, אבל בעיני אינו רב. אור החיים - כי ה' א-להיך עמך פירוש הן אמת אם היית בא למלחמה בכחך אין בך כח לעמוד במלחמה זו אבל כיון שה' א-להיך עמך כחו גדול להצילך, כי כשבא אדם ליטהר ימינו יתברך מקבלתו ונדבק לה' והוא יכניע מציריו. וגמר אומר המעלך מארץ מצרים כי זה מופת חותך כי ה' מפרק הקליפה מן הקדושה ומבררה, והוא סוד העלאת ישראל ממצרים כידוע ליודעי חן, וזה לך האות כדי שתתחזק במלחמה.. משך חכמה - לא תירא.. כי ה'.. המעלך מארץ מצרים. פירושו על פי דברי הירושלמי ריש פאה (א, א): דורו של דוד, כולם צדיקים היו, ועל ידי שהיה בהם דילטורין היו נופלים במלחמה וכו'. אבל דורו של אחאב עובדי עבודה זרה היו, ועל ידי שלא היו בהם דילטורין היו יורדים למלחמה ומנצחים. וזה בעת שהעלן מארץ מצרים היו עובדי ע"ז, כמפורש יחזקאל כ, ח "ואת גלולי מצרים לא עזבו". ולא היה בהם דילטורין, כמבואר במכילתא פרשת בא. וזה שאמר, שאף אם אתה נמוך במדרגה כמו שהעלוך ממצרים, לא תירא מהם.

ח.    אורות הקודש א' הגיון הקודש קא' - ההתעמקות הרוחנית בענינים נשגבים, היא מושכת את האדם מהכרה ברורה בעולם הממשי.. וגורם הדבר שבאים רשעי עולם, שהמושגים הקדושים הם זרים להם, והם תופסים את הנהגת העולם בידם, והוד הקדושה נהפך לדוה.. וצריך כל חכם מישראל לעמוד בכל כוחו נגד פרצה זו, ולהשתדל ללכת בעקבותיו של הרועה נאמן, משה רבינו ע"ה, שהבהירות העליונה לא הכתה את עינו הרוחנית מלראות באספקלריא המאירה גם את העולם המעשי וכל מכשיריו..