453. פרשת וזאת הברכה – אני ד' רופאך

כינוי השכינה שורש נשמותינו בשם 'אני' מבטא את הצורך להתחבר לעצמנו, אבל איך החיבור הזה קשור לרפואתנו השלימה?

תגיות: רפואה, רוח הקודש,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - 453. פרשת וזאת הברכה – אני ד' רופאך

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בית הרב קוק, אור ליב' תשרי תשפ"א
א.    דברים לד' – ומשה בן מאה ועשרים שנה במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה. עירובין נד. - אמר רבי יהושע בן לוי.. חש בראשו יעסוק בתורה.. חש בגרונו יעסוק בתורה.. חש במעיו יעסוק בתורה.. חש בעצמותיו יעסוק בתורה.. חש בכל גופו יעסוק בתורה.. הושע ו' - לכו ונשובה אל ד' כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו. שמות כג' - ועבדתם את ד' אלוקיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך. לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא. אבן עזרא - שהשם נתן כח לכל גוף כמה יעמוד, ואם הוא דבק בשם.. יסבב סבות לשמור הגוף ויחזק הרוח המכלכל. והפך זה ברחקו ממקור החיים.. והנה כל התחלואים באים בעבור אוכל הנכנס בגוף.. וזהו וברך את לחמך. ויש תחלואים באים מחוץ לגוף בעבור שינוי האויר.. וע"ז כתוב והסירותי מחלה מקרבך. והנה שומר התורה אין לו צורך לרופא עם השם הנכבד, על כן כתוב, גם בחליו לא דרש את ה' כי אם ברופאים (דה"ב טז').

ב.     ישעיהו לח' - בימים ההם חלה חזקיהו.. ויבוא אליו ישעיהו.. ויאמר אליו כה אמר ד' צו לביתך.. ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ד'. ויאמר אנה ד' זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול. ויהי דבר ד' אל ישעיהו לאמר. הלוך ואמרת אל חזקיהו כה אמר ד' אלוקי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את  דמעתך הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה. ברכות י: - מאי והטוב בעיניך עשיתי.. רבי לוי אמר, שגנז ספר רפואות.

ג.     ירמיהו ח' - הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם.. מלבי"ם - רפואת העם תלוי בשייטיבו מעשיהם וישובו ללכת בתורת ה', ובקרבם נמצא בין התורה והמצוה שנתתי לפניהם שהוא הצרי, בין הנביאים והחכמים המישרים ומלמדים אותם דרכי ה' שהוא הרופא, ומדוע לא נרפאו? וא"כ הם עצמם אשמים בדבר, שלא אבו להרפא מחלים.

ד.     ישעיהו ו' - ויאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו. השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו. רש"י - אני אומר לכם שמעו שמוע ואתם אין אתם נותנים לב להבין, וראו ניסים שעשיתי לכם ואינכם נותנים לב לדעת אותי. פן יראה בעיניו - נתנו לבם שלא ישמעו דברי נביאים שהם יראים שמא יוטבו בעיניהם דבריו ויבינו בלבם וישובו אלי והיא רפואתם.

ה.    ברכות ס. - דאמר רב אחא הנכנס להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך ה' אלוקי שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני כי א-ל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת, לפי שאין דרכן של בני אדם לרפאות אלא שנהגו. אמר אביי לא לימא אינש הכי, דתני דבי רבי ישמעאל ורפא ירפא - מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות. שו"ע יו"ד שלו' א' - נתנה התורה רשות לרופא לרפאות. ומצוה היא. ובכלל פיקוח נפש הוא. ואם מונע עצמו, הרי זה שופך דמים.. ט"ז - דרפואה האמיתית היא ע"פ בקשת רחמים.. אלא שאין האדם זוכה לכך אלא צריך לעשות רפואה על פי טבע העולם והוא יתברך הסכים על זה..

ו.      ויקרא כו' יא' - ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם. רמב"ן - והכלל כי בהיות ישראל שלמים.. לא יתנהג ענינם בטבע כלל, לא בגופם, ולא בארצם, לא בכללם, ולא ביחיד מהם, כי יברך השם לחמם ומימם, ויסיר מחלה מקרבם, עד שלא יצטרכו לרופא ולהשתמר בדרך מדרכי הרפואות כלל, כמו שאמר (שמות טו כו) כי אני ה' רופאך. וכן היו הצדיקים עושים בזמן הנבואה, גם כי יקרם עון שיחלו לא ידרשו ברופאים רק בנביאים, כענין חזקיהו בחלותו.. ומה חלק לרופאים בבית עושי רצון השם.. וזו היא כונתם באמרם ורפא ירפא מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות.. כי התורה לא תסמוך דיניה על הנסים.. אבל ברצות השם דרכי איש אין לו עסק ברופאים.

ז.     דברים לב'– ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלוקים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל. סוכה מה. - בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרים אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא. רבי יהודה אומר: אנ"י וה"ו הושיעה נא. סוכה נג. -  תניא, אמרו עליו על הלל הזקן כשהיה שמח בשמחת בית השואבה אמר כן: אם אני כאן - הכל כאן, ואם איני כאן - מי כאן. תוספות – בירושלמי.. דכנגד ישראל היה אומר וחביב עליו קילוסן של ישראל מן הכל.

ח.    ירושלמי סוכה פ"ה - א"ר יהושע בן לוי למה נקרא שמה בית שואבה? שמשם שואבים רוח הקודש.. א"ר יונה, יונה בן אמיתי מעולי רגלים היה ונכנס לשמחת בית השואבה ושרת עליו רוח הקודש.. ילקו"ש תהלים תשמא' – צמאה נפשי לאלוקים לא-ל חי, מתי אבוא ואראה פני אלוקים, אמרו ישראל רבש"ע, אימתי אתה מחזיר לנו הכבוד, שעלינו שלשה פעמי רגלים ורואים פני שכינה. בני יששכר ראש חודש ב' - .. שמשם שואבין רוח הקודש, על כן קראו להש"י בכאן א-ל חי, הרוח הקודש נקרא חיים, כדכתיב ותחי רוח יעקב וכו' מתרגמינן ושרת רוח קודשא..

ט.    אורות ישראל פרק ט' פיסקה ז' - באמת חסרון רוח הקודש בישראל הוא לא חסרון שלמות, כי אם מום ומחלה, ובארץ ישראל היא מחלה מכאבת, שהיא מוכרחה להרפא, כי אני ד' רפאך.

י.      אוה"ק א' חכמת הקודש קלו' - ובבא התור, אשר האור הקדום יופיע, ופאר חדש-ישן יגלה, הנה קול מפץ נשמע, בקעים בקעים מתגלים, ורעם ורעש בלבבות, דכאות רוח כפולה, והחיים מתמוגגים. ומבחוץ קול המון עלז, קול ענות גס ופרוע, הולך ונמוג כל הבסיס אשר עין בשר תחזה אותו לעמוד החיים התאוריים. אמנם מכאובי שברון כאלה הם צער הלידה, העומדת על הפרק. החיים האיתנים ממקור קדשם מתנוצצים, לשוב, לחדש את העולם בהדר גאונם. והמית קול תשובה עילאה, מכל עברים נשמע. פקוחי אזנים יבינו מלולה, ולבבות ברות יקשיבו את שאגת געגועיה. עורי עורי, התעוררי ברוב פארך, נשמת א-ל חי, המתהלכת בכל מלא עולמים, המתגלה בין מפלשי מחשכים, הבונה עולמי עד, המחרבת עולמים גולמיים, להחיות מתי עולם, להקים שממות עולם, לכונן מוסדי דור ודור. לקרא יום רצון לד', ועת גאולה לאדון כל הארץ, לרומם רוח שפלים, ולזקוף כל הכפופים, להוליך קוממיות, את כל רצוצי המשפט. ונשגב ד' לבדו ביום ההוא. והאלילים כליל יחלוף. וד' אמת ישמח במעשיו, עדי עד, לעדי עד ימלך.