מדוע בתורה היא נקראת ירחו ובנביא יריחו, למה יהושע כובשה בשבת ומחרימה, מדוע עיקר הירדן הוא מול יריחו, סוד מנעולה של הארץ
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לג' מנחם-אב תשע"ג
א) דברים א' א' – אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל, בעבר הירדן..
ב) במדבר לג' – ויסעו מהרי העברים, ויחנו בערבות מואב על ירדן ירחו. בכורות נה. - תניא נמי הכי: ירדן יוצא ממערת פמייס, ומהלך בימה של סיבכי, ובימה של טבריא, ובימה של סדום, והולך ונופל לים הגדול, ואין ירדן אלא מבית יריחו ולמטה. א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: למה נקרא שמו ירדן - שיורד מדן.
ג) במדבר לו' – אלה המצוות.. אשר ציוה ד' ביד משה אל בני ישראל בערבות מואב על ירדן ירחו. דברים כח' – אלה דברי הברית, אשר ציוה ד' את משה, לכרות את בני ישראל בארץ מואב, מלבד הברית אשר כרת איתם בחורב. דברים לב' – עלה אל הר העברים הזה, הר נבו, אשר בארץ מואב, אשר על פני ירחו, וראה את ארץ כנען, אשר אני נותן לבני ישראל לאחוזה. ומות בהר אשר אתה עולה שמה, והאסף אל עמיך. מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - שהראהו גוג וכל המונו.. שעתידין גוג וכל המונו לעלות ולנפול בבקעת יריחו.
ד) יהושע ג' – ויאמר יהושע אל בני ישראל, גושו הנה, ושמעו את דברי ד' אלוקיכם.. רש"י - צמצם את כולם בין שני בדי ארון. זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרובה. יהושע שם- בזאת תדעון כי א-ל חי בקרבכם, והורש יוריש מפניכם את הכנעני.. הנה ארון הברית, אדון כל הארץ, עובר לפניכם בירדן.. והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נושאי ארון ד' אדון כל הארץ, במי הירדן, מי הירדן יכרתון, המים היורדים מלמעלה, ויעמדו נד אחד. סוטה לג: - תניא: רבי יוסי אומר, בשלשה מקומות נשאו כהנים את הארון: כשעברו את הירדן, וכשהסיבו את יריחו, וכשהחזירוהו למקומו.
ה) יהושע ו' – ויאמר ד' אל יהושע, ראה נתתי בידך את יריחו.. וסבותם את העיר כל אנשי המלחמה, הקיף את העיר פעם אחת, כה תעשה ששת ימים. ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון, וביום השביעי, תסובו את העיר שבע פעמים, והכהנים יתקעו בשופרות. והיה במשוך בקרן היובל, כשמעכם את קול השופר, יריעו כל העם תרועה גדולה, ונפלה חומת העיר תחתיה, ועלו העם איש נגדו. ירושלמי סוכה ד - אותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים. א"ר אחא זכר ליריחו. יהושע שם - ..ויאמר יהושע.. והיתה העיר חרם, היא וכל אשר בה לד'.. וישבע יהושע.. ארור האיש לפני ד' אשר יקום ובנה את העיר הזאת, את יריחו, בבכורו ייסדנה, ובצעירו יציב דלתיה. ירושלמי ברכות ט' - אמר ר' יהושע דרומיא, שלשה דברים גזרו בית דין של מטה, והסכים בית דין של מעלה עמהן. ואילו הן: חרמה של יריחו, ומגילת אסתר, ושאילת שלום בשם. תנחומא נשא כח' - עשה יהושע מדעתו מה שלא נאמר לו, כיון שנכבשה חומת יריחו, שבת היה, אמר יהושע השבת כלו קדש, וכל מה שכבשנו בשבת יהא קדש לה'.. א"ר יהודה בר שלום, למד לישראל מה שאמר הקב"ה, ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה, לכך אמר יהושע, הואיל וכבשנו אותה תחלה, נקדיש את כל שללה לגבוה. מורה נבוכים ג' נ' - ולזה הטעם.. החרים יהושע מי שיבנה יריחו לעולם, להיות המופת ההוא קיים עומד, כי כל מי שיראה החומה ההיא שקועה בארץ, יתבאר לו שאין זה תכונת בנין שנהרס, אבל נשקע במופת..
ו) תמיד ג' - מיריחו היו שומעין קול שער הגדול שנפתח, מיריחו היו שומעין קול המגריפה, מיריחו היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור, מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז, מיריחו היו שומעין קול החליל, מיריחו היו שומעין קול הצלצל, מיריחו היו שומעין קול השיר, מיריחו היו שומעים קול השופר, ויש אומרים אף קול של כהן גדול בשעה שהוא מזכיר את השם ביום הכפורים. מיריחו היו מריחים ריח פטום הקטרת. אמר רבי אליעזר בן דגלאי, עזים היו לבית אבא בהר מכוור, והיו מתעטשות מריח פטום הקטורת. ספרי בהעלותך פא' - והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא, וכי מה טובה הטיבו לו? אמרו, כשהיו ישראל מחלקים את הארץ, הניחו דושנה של יריחו, חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, אמרו, כל מי שיבנה בית הבחירה בחלקו, יטול דושנה של יריחו.. וכיון ששרת שכינה בחלקו של בנימין, באו בני בנימין ליטול חלקם, עמדו ופינו אותו מפניהם, שנא' ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים.
ז) זוהר חדש בראשית כד. - מה חזו בני יתרו לסלקא מתמן? דאמר רב יהודה אמר רב, שקולה היתה יריחו כנגד כל א"י, מרוב התענוגים שהיו בה. דאמר רב יהודה אמר רב, למה נקראת שמה יריחו, על שם הריח. אמרו בני יתרו, אנן צריכין לאתעסקא באורייתא, ואורייתא אינה צריכה תענוגים. ניקום מכאן לטורא, ונתעסק באורייתא. תענית כז. – ת"ר: עשרים וארבעה משמרות בא"י.. שתים עשרה מהן ביריחו. הגיע זמן המשמר לעלות, חצי המשמר היה עולה מא"י לירושלים, וחצי המשמר היה עולה מיריחו, כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבירושלים.
ח) תיקוני זוהר תקונא נח' – מאי ויסגור [בשר תחתנה]? פתח רבי שמעון ואמר, ויריחו סוגרת ומסוגרת, מאי ויריחו? דא איהי ירח, דאיהי גופא דילה. פרדס רימונים כג' – ירח היא השכינה, והיא פעמים פרוצה, פעמים מלאה, בסוד הקטרוג.. לבנה מורה על מלואה..
ט) במדבר רבה בהעלותך טו' - כשבא להלחם ביריחו, נתכנסו ליריחו ז' אומות, שנאמר (יהושע כד) וילחמו בכם בעלי יריחו, האמורי והפריזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי, ואתן אותם בידכם. וכי ז' אומות היו בעלי יריחו? אמר רבי שמואל בר נחמני, יריחו נגרא של ארץ ישראל, אם נכבשה יריחו, מיד כל הארץ נכבשת, לפיכך נתכנסו לתוכה ז' אומות.
י) פסחים נה: - ששה דברים עשו אנשי יריחו.. וכורכין את שמע.. ת"ר..ולא היו מפסיקין, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: מפסיקין היו, אלא שלא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו.. רש"י – ואית דגרסי.. שהיו אומרים אותו בקול רם.
יא) אורות התחיה מד' – מקובלים אנו שמרידה רוחנית תהיה בארץ ישראל ובישראל, בפרק שהתחלת תחיית האומה תתעורר לבוא. השלוה הגשמית שתבוא לחלק מהאומה, אשר ידמו שכבר באו למטרתם כולה, תקטין את הנשמה.. השאיפה לאידיאלים נשאים וקדושים תחדל, וממילא ירד הרוח וישקע, עד אשר יבוא סער ויהפוך מהפכה, ויראה אז בעליל, כי חוסן ישראל הוא בקודש עולמים, באור ד' ובתורתו, בחשק האורה הרוחנית, שהיא הגבורה הגמורה, המנצחת את כל העולמים וכל כוחותיהם. הצורך למרידה זו, היא הנטיה לצד החומריות, שמוכרחת להיולד בכללות האומה בצורה תקיפה, אחר אשר עברו פרקי שנים רבות שנאפסו לגמרי מכלל האומה..