מצות כיבוש וישוב ארץ ישראל עומדת במרכז עבודת ד' בדורנו אך מי מאומות העולם שאינו מורד בשלטוננו על הארץ יוכל לשבת כאן
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לג' מנחם-אב תשע"ד
א. דברים א' – בעבר הירדן בארץ מואב, הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר, ד' אלוקינו דבר אלינו בחורב לאמר, רב לכם שבת בהר הזה, פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף היום, ארץ הכנעני והלבנון, עד הנהר הגדול נהר פרת. ראה נתתי לפניכם את הארץ, בואו ורשו את הארץ אשר נשבע ד' לאבותיכם, לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם.
ב. שיחות הרצי"ה דברים 15 – לספר דברים יש שם מיוחד: "משנה תורה", חזרה של תורה. כל התכלית של הדרך הזאת היא להגיע אל "המקום אשר יבחר ד'", לחזור אל הבית הטבעי הנורמלי שלנו. כך נאמר לאברהם אבינו: "ודור רביעי ישובו הנה". הגוי הגדול, הענק, הנפלא, האלוקי, צריך לשוב הנה, לקילומטרים האלה. וכשהגוי הגדול מסתדר כאן, בבית, בתור עם, בתור ציבור אלוקי, יש צורך בבירורים אלוקיים מיוחדים לגבי כל סדרי החיים הצבוריים שלו. לכן "משנה תורה" הוא חזרה על התורה, חזרה על ישראל ואורייתא. אותה תורה חוזרת, ומוכרחת להיות חוזרת ונשנית, עם הסדור המחודש, הצבורי, הכלל ישראלי, בארץ. "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". העם הולך ומתחדש בארצו, בממלכתו, בסדורי הלאומיות והצבוריות הנורמלית שלו. אותה תורה, "תורת ד' תמימה", מתרוממת ומשתכללת "משנה תורה", בתורת ארץ ישראל. מוסבר ב"אורות התורה", שהתורה השמימית מתגלית בכל תוקפה ומילואה לאור הכניסה לארץ ישראל. מדרגת תורת ארץ ישראל היא לעילא לעילא. פה התורה היא טבעית, נורמלית, היא שייכת לאוירא דארץ ישראל. פה הקדושה היא טבעית, הסייעתא דשמיא היא טבעית. "אלה הדברים אשר דבר משה", "בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת". ומה הביאור? "פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים, ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת".
ג. מי מרום ו' ממעייני הישועה קצו' – בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת, שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב, ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות שבתקופה ההיא, שיודעים הגוים, שאם יעכבו בעד הפרחתה של הנקודה ההיא, ימנעו בזה כל השפעת האורה והקדושה, שבאה דרך הצינור הלזה.. ובעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל, וממנה נובע הכל, ומבלעדי ההתאחזות בה אין כל השפעה של קדושה בעולם, ואין פלא אם כל העמים רוצים לעכב בעד ביאתם של ישראל בארץ הקודש והתקשרותם בה, וכל כובד ההתנגדות שלהם, היא בעיקר על הנקודה הזאת.
ד. במדבר לג' – והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. רש"י - והורשתם אותה מיושביה ואז וישבתם בה, תוכלו להתקיים בה, ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה. רמב"ן – על דעתי, זו מצות עשה היא, יצוה אותם שישבו בארץ ויירשו אותה כי הוא נתנה להם, ולא ימאסו בנחלת ה'. ואלו יעלה על דעתם ללכת ולכבוש ארץ שנער או ארץ אשור וזולתן ולהתישב שם, יעברו על מצות ה'. ומה שהפליגו רבותינו (כתובות קי ב) במצות הישיבה בארץ ישראל ושאסור לצאת ממנה, וידונו כמורדת האשה שאינה רוצה לעלות עם בעלה לארץ ישראל, וכן האיש, בכאן נצטווינו במצוה הזו, כי הכתוב הזה היא מצות עשה.. אבל רש"י פירש, והורשתם את הארץ, והורשתם אותה מיושביה, אז וישבתם בה, תוכלו להתקיים בה, ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה, ומה שפירשנו הוא העיקר. אור החיים - והגם שאמר הכתוב בז' עממין (דברים כ) לא תחיה כל נשמה, כאן מדבר הכתוב חוץ מז' עממין הנמצאין שם, ולזה דקדק לומר את כל יושבי הארץ לומר אפילו שאינם מז' עממין. או אפשר שחוזר על אומה שאין כח בהם להורגם שישתדלו להורישם ולא יניחו מהם בארץ. - רש"י ז"ל פירש שהמצוה היא והורשתם אבל וישבתם הוא הבטחה, ורמב"ן ז"ל פירש שהמצוה היא וישבתם ומכאן סמכו לומר (כתובות קי א) הכל מעלין לארץ ישראל. ונראה פשט הכתוב כדברי רש"י.
ה. רמב"ם מלכים ו' - אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה.. אם השלימו וקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה והרי הן למס, שנאמר יהיו לך למס ועבדוך, קבלו עליהן המס ולא קבלו העבדות או שקבלו העבדות ולא קבלו המס, אין שומעין להם עד שיקבלו שניהם, והעבדות שיקבלו הוא שיהיו נבזים ושפלים למטה ולא ירימו ראש בישראל אלא יהיו כבושים תחת ידם, ולא יתמנו על ישראל לשום דבר שבעולם, והמס שיקבלו שיהיו מוכנים לעבודת המלך בגופם וממונם..
ו. שיחות הרצי"ה ארץ ישראל 116 – צריך לדעת שאיננו חייבים לערבים שום ממשלה. באופן פרטי, הם יכולים להישאר פה בתור מיעוטים, ואם הם לא יגרמו לנו צרות, ולא ימרדו בשלטוננו, אלא יקבלו את ממשלתנו על הארץ הזאת – לא נפגע בהם. צריך לדבר, להסביר, לשכנע ולפעול, כדי למעט את השנאה בין יהודים ובין ערבים, להרבות ידידות והתקרבות, לבטל כל קיפוח. אבל קודם כל צריך להיות ברור שהארץ היא שלנו, "כימי השמים על הארץ"! על זה אין מה לדון!!
ז. ספורנו - כאשר תבערו יושבי הארץ אז תזכו להוריש את הארץ לבניכם, שאם לא תבערו אותם אף על פי שאתם תכבשו את הארץ, לא תזכו להורישה לבניכם.
ח. ילקו"ש שלח תשמה' - ומהיכן האומות יודעים שהם בני, משיירשו נחלת אביהם שנאמר בהנחל עליון גוים וגו', ואומר ונתתי אותה לכם מורשה, ואומר אשיתך בבנים, במה אני מודיע שאתם בני ואתן לך ארץ חמדה.