מה שעושה את התורה קרובה אלינו בקרבה פנימית נשמתית זה תורה שבעל פה שפועלת ועושה עם קדושת הברית ולימוד פנימיות
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכה' אלול תשע"ו
א. דברים ל' - כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא. לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה. ולא מעבר לים הוא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה. כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו. ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב.. ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך. לאהבה את ד' אלוקיך לשמע בקלו ולדבקה בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ד' לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם. רש"י - כי קרוב.. התורה נתנה לכם בכתב ובעל פה.
ב. תיקו"ז הקדמה ב. - דתלת עלמין נינהו, תרין ירית בכבוד אב ואם ותליתאה ירית באורייתא.. הה"ד, כי היא חייך ואורך ימיך, כי היא חייך בעולם הזה דא גן דלתתא, וארך ימיך דא עלמא דאתי עלמא אריכא, על האדמה עלמא שפלה
ג. אורות התורה א' א' - תורה שבכתב אנו מקבלים ע"י הציור היותר עליון ויותר מקיף שבנשמתנו.. בתורה שבעל פה אנו יורדים כבר אל החיים. אנו חשים שהננו מקבלים את האורה העליונה בצנור השני שבנשמה, בצנור המתקרב לחיי המעשה. אדרת אליהו משפטים כא' ו' - מגדולת תורתנו שבעל פה שהיא הלכה למשה מסיני, והיא מתהפכת כחומר חותם. חוץ המצוות שבאו במנצפ"ך, שהם מישרים.
ד. רמב"ם הל' ממרים א' א' - בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל, ועליהן הבטיחה תורה שנאמר על פי התורה אשר יורוך זו מצות עשה, וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולישען עליהן.
ה. משך חכמה - ..ואם למד על מנת שלא לעשות, נוח לו שנהפכה שליתו על פניו (ר' יוחנן, ירושלמי פ"א ה"ב). וזה "בפיך", ובאופן ש"בלבבך לעשותו" - הוא שאתה לומד בפיך ומחשבתך לעשותו. עירובין נד. - רבי יצחק אמר מהכא כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו אימתי קרוב אליך בזמן שבפיך ובלבבך לעשותו. תורה תמימה - ..כי באופן כזה שאינו מקיים המצות בפועל אין הענינים נקלטים ברעיון היטב וממילא אינם קרובים לו.
ו. אורות התורה א' ג' - יניקת תורה שבעל פה היא בגניזו מן השמים ובגילוי מהארץ. וצריכה ארץ ישראל להיות בנויה וכל ישראל יושבים עליה מסודרים בכל סדריהם, מקדש ומלכות, כהונה ונבואה, שופטים ושוטרים וכל תכסיסיהם, אז חיה היא תורה שבעל פה בכל זיו תפארתה, פורחת ומעלה נצה ומתחברת לתורה שבכתב בכל שעור קומתה. בגלות נפרדו התאומים, נתעלתה תורה שבכתב למרומי קדשה, וירדה תורה שבעל פה בעומק תחתית, ומ"מ היא מקבלת יניקה חשאית מאור תורה שבכתב מספיח העבר, המספיק להעמידה בחיים מצומצמים. והיא יורדת ונופלת בכל יום ויום עד אשר יפוח היום ואור החיים יבא מאוצר גאולת עולמים, וישראל יעשה חיל, ינטע על ארצו וישגשג בכל הדר סדריו. אז תחל תורה שבעל פה לצמח מעומק שרשה, תעלה מעלה מעלה, ואור תורה שבכתב יזריח עליה קרני אורה מחדש, חדשים לבקרים. והדודים יתאחדו בנוה אפריונם, ואור נשמת א-ל חי העולמים המתגלה בתחית ישראל וברום קרנו, יאיר באור שבעת הימים של אור החמה ואור הלבנה גם יחד, והיה אורם ישר חודר ומושך מזה לזו, ועונה את הארץ ואת העם בכל יפעת חיים. והיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים, ביום חבש ד' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא.
ז. תיקוני זוהר הקדמה ב: - ..ורזא דמלה מ"י י"עלה ל"נו ה"שמימה ברישי תיבין מיל"ה ובסופי תיבין יקו"ק..
ח. שפת אמת ניצבים תרסא' - אם יהי' נדחך בקצה השמים מ' יקבצך כו' התורה נק' שמים והברית נק' קצה השמים. כי התורה תלוי בשמירת הברית. וכמ"ש מי יעלה לנו השמימה דרשו ר"ת מילה. א"כ המילה בקצה השמים והוא מעלה את האדם לשמים ותורה. ועיקר הגלות והגאולה תלי' בקצה השמים.. משם יקבצך שהוא שורש הגאולה.
ט. אורות הקודש א' ה' - כשמגיע האיש היחיד, וכן הדור, לאותו המצב שהופעתו הרוחנית כבר קרואה היא לפעולתה, אז אי אפשר לו להיות משביע את צמאונו ההכרחי בכל תוכן מוגבל.. ומתוך כך רזי עולם, רזי תורה, סוד ד', הולכים ונתבעים מן הדור. והעקשנות הגורמת למצא בצד הגלוי את כל הסיפוק הרוחני היא מדלדלת את הכח, מפזרת את הרוחות, ומובילה את התשוקה הסוערת למקום אשר תמצא ריקניות ומפח נפש, ובלב נואש תשוב עוד לבקש דרך. ולזאת קרואים הם אמיצי הכח, אלה הלבבות אשר אור ד' הוא כל תוכן חייהם. גם אם נשברו ונוקשו מרוב יאוש, גם אם נתעלפו ממיעוט אמונה בעצמם, גם אם עיפו במלחמתם נגד המון רב, ההולך בבטחה אל הרוח אשר עיניו הפקוחות לפי דעתו ישאוהו, לא יחדלו תת מתקם, לא יחדלו להתעודד, ודגל רזי תורה, וחוסן דעת ואמונה ברורה ופנימית, וישועת עולמים לישראל ולאדם, לגויות ולנשמות, לעולם ולעולמים כולם, לגדולים ולקטנים, לזקנים ולצעירים, בידם. ואם אנו מדברים והאילמות תוקפת אותנו. אם אנו מבטאים והמושגים נטבעים בדומיתנו, מפני שאין בנו כח להדריר את הדבור, לחפש את המילול, לא בשביל כך נבהל ונסוג אחור מחפצנו הקבוע. כבדות הפה לא תעצור כח לעצור את הזרם של החפץ הנשגב, אשר דבר ד' בו יגלה, אשר יאמר דבר לאזר כח לנכשלים, לבשר שלום ליריבי עם. בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב, אמר ד', ורפאתיו.
י. אורות התחיה ס' - תביעת הנסתר, שהיא מתמלאת בבא עתה, היא תביעה איתנה, שהיא מביאה את המלה הגואלת, שהיא משחררת את האמרה הישראלית הגדולה ממאסר אלמותה, היא מחדשת החיים האיתנים, היא מעוררת את רוח הגבורה שבקודש המוחלט, שהוא הרבה יותר פשוט ויותר טבעי מכל חול ורגיל, ועם זה עומד הוא בשגובו ובתפארתו.