הכהן הגדול נכנס לפני ולפנים דוקא בבגדי בד קודש, העשויים מפשתן לבן, וכי הכפרה תלויה בבד? סוד היחוד הגדול המכפר
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא, חוה"מ פסח יט' ניסן תשע"ו
א. ויקרא טז' - בזאת יבא אהרן אל הקדש.. כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד.. ובאבנט בד.. ובמצנפת בד.. בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם.. ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם. ורחץ את בשרו במים.. ולבש את בגדיו.. ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו ולבש את בגדי הבד בגדי הקדש. וכפר.. רש"י - ..שאינו משמש לפנים בשמונה בגדים שהוא משמש בהם בחוץ, שיש בהם זהב, לפי שאין קטיגור נעשה סניגור, אלא בארבעה, ככהן הדיוט, וכולן של בוץ. ורחץ במים - אותו היום טעון טבילה בכל חליפותיו. וחמש פעמים היה מחליף מעבודת פנים לעבודת חוץ ומחוץ לפנים, ומשנה מבגדי זהב לבגדי לבן ומבגדי לבן לבגדי זהב, ובכל חליפה טעון טבילה ושני קדושי ידים ורגלים מן הכיור. תורה תמימה - ..פושט בגדי חול.. וטובל.. ולובש בגדי זהב ומקדש יו"ר ושוחט את התמיד ומקטיר קטורת.. מקדש יו"ר ופושט את בגדי הזהב וטובל.. ולובש בגדי לבן ומקדש יו"ר ועובד עבודת היום.. מקדש יו"ר ופושט בגדי לבן וטובל.. ולובש בגדי זהב ומקדש יו"ר ומקריב שעיר חטאת של מוסף היום ואילו ואיל העם.. ומקריב תמיד של בין הערבים.. מקדש יו"ר ופושט בגדי זהב וטובל.. ולובש בגדי לבן ומקדש יו"ר ונכנס לקה"ק ומוציא משם את הכף ואת המחתה.. מקדש יו"ר ופושט בגדי לבן וטובל.. ולובש בגדי זהב ומקדש יו"ר ומקטיר קטורת של בין הערבים.. ומטיב את הנרות ומקדש יו"ר ופושט בגדי זהב ולובש בגדי חול ויוצא.
ב. רמב"ן - וסודם כמו האיש לבוש הבדים (יחזקאל ט, דניאל י), ולכך הודיעו כי בגדי קודש הם. ובויק"ר (כא יא).. מה שירות של מעלן.. לבוש בדים, כך שירות של מטן, כתנת בד קודש. יחזקאל ט' - ..ויקרא אל האיש הלבש הבדים אשר קסת הספר במתניו. מלבי"ם - ויקרא אל האיש לבוש הבדים שהוא המלמד זכות. מצודת ציון – בדים. פשתים כמו מדו בד (ויקרא ו). דניאל י' - ..וארא והנה איש אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז.. מלבי"ם - ..בגדי פשתן לבנים מורה על נקיותו מן החומר.. שמצד קבלת השפע יקבל חסד ורחמים שזה מרומז בלבוש הבדים הלבנים, וממתניו ולמטה הוא הכתם אופז שהזהב מורה דין שהוא מצד המקבלים אשר למטה.
ג. יומא לד: - ..הביאו לו בגדי לבן, לבש וקדש יו"ר, בשחר.. פלוסין.. בין הערבים הנדויין.. אמר רב הונא בריה דרב עילאי אמר קרא, בד בד בד בד, מובחר בבד. בראשית מא' - וילבש אתו בגדי שש.. בראשית ב' - שם האחד פישון.. רש"י – הוא נילוס.. שהוא מגדל פשתן שנא' על מצרים (ישעיה יט) ובושו עובדי פשתים. ירוש' שבת ב' ג' - ..וכל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן. אמר רבי לעזר מן המשכן למדו דכתיב את המשכן תעשה עשר יריעות שש משזר.
ד. שמות כה' - ועשית בדי עצי שטים.. לשאת את הארן בהם.. ועשית את הבדים.. ונשא בם את השלחן. שמות כז' - ועשית בדים למזבח.. שמות לז' - ושתי טבעת זהב.. לבתים לבדים.. מלכים א' ח' - ..ויראו ראשי הבדים מן הקדש.. יומא נב: - ..מהלך ביניהן.. הגיע לארון נותן את המחתה בין שני הבדים. גמרא. ..במקדש ראשון מי הוו פרוכת, אלא במקדש שני, מי הוה ארון.. לעולם במקדש שני, ומאי הגיע לארון, מקום ארון, והא קתני.. לבין שני הבדים, אימא כבין שני הבדים.
ה. ירמיהו נ' לו' - חרב אל הבדים ונאלו.. רש"י - אל הקוסמים שלה. ונואלו. בקסמיהם ודומה לו מפר אותות בדים (ישעיה מד). מצודת ציון – ענין המצאת הכזב מן הלב כמו בדיך מתים יחרישו (איוב י"א).. מלבי"ם איוב יא' - המחשבות, וכמו שבאילן, יש בדים וסעיפים, והבדים עבים מן הסעיפים, ומורה על העץ העב שיוצא אצל השורש לבדנה, כן בהשאלה על המחשבות, סעפים שנאתי, ברוב שרעפי בקרבי, מציין המחשבות הקטנות המפוצלות ומתפשטות, ובדים מציין העיונים הרמים ומחשבות גדולות. מתים, אנשים חלושים.
ו. ברכות סג: - הסכת, עשו כתות כתות ועסקו בתורה לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה כדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר מאי דכתיב חרב אל הבדים ונאלו, חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים שיושבים בד בבד ועוסקים בתורה ולא עוד אלא שמטפשים.. ולא עוד אלא שחוטאים.. זבחים יח: - ממאי דהאי בד כתנא הוא, אמר רבי יוסף ברבי חנינא דבר העולה מן הקרקע בד בבד. רש"י - קנה יחידי מכל גיזעי ואין ב' קנים עולים מגזע אחד. שמות ל' - ..קח לך סמים.. בד בבד יהיה. רש"י - אלו הארבעה.. יהיו שוין משקל במשקל, כמשקלו של זה כך משקלו של זה.. ולשון בד נראה בעיני שהוא לשון יחיד, אחד באחד, יהיה זה כמו זה. כריתות ה. - ומאי בד בבד אמר רבינא שלא יניח משקל במשקל וישקול.
ז. שביעית ח' ו' - רבי שמעון אומר אף טוחן הוא בבית הבד ומכניס לבודידה. פיה"מ רמב"ם - ובד שם מסחטת הזתים.
ח. שמואל ב' ו' - ודוד מכרכר.. ודוד חגור אפוד בד. מצודת דוד - מלבוש עשוי כדמות האפוד של כהן גדול והיתה מיוחדת להאנשים המתבודדים בעבודת ה'.. שמואל א' ב' - ושמואל משרת את פני ד' נער חגור אפוד בד. שמואל א' כב' - ..ויסב דואג האדמי.. וימת ביום ההוא שמנים וחמשה איש נשא אפוד בד. רד"ק - נראה כי הגדולים בעובדי ה' היו לובשים זה המלבוש וכן דוד המלך לבשו ביום שהעלה הארון. מצודת דוד - ..והוא מלבוש מכובד ילבשו אותו עובדי ה'..
ט. יחזקאל מד' - והכהנים הלוים בני צדוק.. בגדי פשתים ילבשו ולא יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי החצר הפנימית וביתה.. ובצאתם אל החצר החיצונה, אל החצר החיצונה אל העם, יפשטו את בגדיהם.. והניחו אותם בלשכת הקדש.. רש"י - לפני ולפנים ביוה"כ. ולא יעלה עליהם צמר. תכלת שהיה במעיל ובאבנט לא ילבשנו ביוה"כ בעבודת פנים.
י. אורות הקודש ב' שיא' - כשיוצאים מעולם הקודש אל החול, או להיפך, בלא הדרגה, מתארע לנשמה מה שמתארע לגוף וחושיו כשהם יוצאים מן ההיפוך אל ההיפוך, מאפלה לאורה, מחמה לצינה, צער ולפעמים גם נזק. שתי הגנות ישנן נגד היזק זה, או לסדר את היציאה בהדרגה מקודש עליון לקודש תחתון ממנו, וכן הלאה, עד שבאים אל התוכן של חול, זאת היא מדת כל אדם. אבל עוד מדרגה יותר עליונה נמצאת, והיא הרמת כל החול כולו אל הקודש. זאת היא מדת המעולים שבצדיקים, והמדה הצפויה לעולם בעתידו הנשגב, ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש לד'.