הקיום הישראלי, הופעת האור הישראלי, תורת ישראל, גילוי שכינה וגאולה, הכל תלוי מעל הכל, בריבונותנו על ארץ ישראל כולה
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לי' שבט תש"פ
א. מכילתא דר' ישמעאל בשלח ג' - מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו. ר' ישמעאל אומר מה תצעק אלי, בזכות ירושלם אני אקרע להם את הים.. אם הבנים שמחה הקדמה א' – ראיתי במכתב שכתב רבינו בעל התניא לרבינו מברדיטשוב.. בעת שבשרו שיצא לחפשי.. וז"ל: 'אגידה ואדברה עצמו מספר, כי הפליא והגדיל ה' לעשות בארץ, ומי אנוכי שפל אנשים כמוני, שהביאני ה' עד הלום, שנתגדל ונתקדש שם שמים על ידי וכו', אך מאת ד' היתה זאת, לגלגל זכות על ידינו בזכות הארץ הקדושה ויושביה, היא שעמדה לנו ותעמוד לנו בכל עת, להרחיב לנו מצר ולחלצינו ממיצר'..
ב. שו"ע תקסא' - הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר ערי קדשך היו מדבר, וקורע. משנה ברורה - אפילו יושבין בהן ישראל כיון שהישמעאלים מושלים עליהם מקרי בחורבנן. שער הציון - בית יוסף וב"ח ושאר אחרונים.
ג. אור החיים דברים כב' - ..השכינה שהיא כללות ישראל והיא מדה העשירית.. במדבר יד'-טו' - ולמה ד' מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב.. ויאמר ד'.. חי אני.. אם יראו את הארץ.. וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת.. ועשו להם ציצת.. ולא תתורו.. ויקרא יח' - ואת זכר לא תשכב משכבי אשה.. ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה..
ד. באור הלכה שכט' – ואף על גב דלא שייך הכא הטעם חלל שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה.. דאין הטעם דדחינן מצוה אחת בשביל הרבה מצות אלא דחינן כל המצות בשביל חיים של ישראל. מנחת חינוך תכה' – להרוג ז' עממים המחזיקים בארצנו.. נהי דכל המצות נדחים מפני הסכנה, מ"מ מצוה זו.. ללחום עמהם וידוע דהתורה לא תסמוך דיני' על הנס כמבואר ברמב"ן ובדרך העולם נהרגים משני הצדדים בעת מלחמה א"כ חזינן דהתורה גזרה ללחום עמהם אף דהוא סכנה. משפט כהן קמג' - עניני הכלל דמלחמות יוצאים הם מכלל זה דוחי בהם, שהרי גם מלחמת רשות מותרת היא, ואיך מצינו היתר להכניס נפשות רבות בסכנה בשביל הרווחה, אלא דמלחמה והלכות צבור שאני.
חתם סופר יו"ד רלד' – וס"ל לרמב"ם דמה שחשבו הראשונים שנים וחדשים וקדשום זה לא יועיל אלא כשעכ"פ נשארו בא"י אפי' כורמי' ויוגבי' ישראל אשר בהגיע זמן ועידן ההוא ואז הכורמים יקבעו מועדים עפ"י חשבון הקדמונים ההמה לפי מה שרואה בלוח.. ועי"ז מתקדשים המועדים בכל העולם ואי לאו לא יועיל חשבון וקידש הקדמונים ושבטלה כל התורה חלילה ואין כאן אומה ישראלית ח"ו והיינו כליון אומה ח"ו אלא שהבטחנו יוצרנו שלא יהיה זה.. שמות יג' - וחמושים עלו בני ישראל.. רש"י - אחד מחמשה יצאו.. שהיו בישראל באותו הדור רשעים, ולא היו רוצים לצאת, ומתו בשלשת ימי אפלה.. מגילה יב. - מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה.. מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. מגילה יא: - אמר השתא ודאי תו לא מיפרקי, אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו..
ה. אור החיים דברים ל' - ישיבת הארץ היא מצוה כוללת כל התורה. סה"מ לרמב"ם שורש ד' - השרש הרביעי שאין ראוי למנות הציוויים הכוללים התורה כולה. שו"ע או"ח שו' יא' - מותר לקנות בית בארץ ישראל מן האינו יהודי, בשבת, וחותם ומעלה בערכאות. משנה ברורה – ..איסור מדאורייתא.. ואפ"ה התירו בכאן ע"י א"י משום ישוב א"י.
תוס' גיטין ח: - אף על גב דאמירה לעובד כוכבים שבות, משום ישוב ארץ ישראל לא גזרו רבנן. אבל משום מצוה אחרת לא היינו מתירין אמירה לעובד כוכבים במלאכה דאורייתא. שו"ע אהע"ז עה' - אמרה היא לעלות והוא אינו רוצה, יוציא ויתן כתובה. פתחי תשובה - ועיין בתשו' מעיל צדקה סי' כ"ו אודות שלשה חברים שרצו ליסע לא"י הם ונשיהם ובניהם הקטנים.. והב"ד שבעירם רוצים לעכב על ידם.. הנה הרמב"ן מנה מצוה זו.. וכי היא שקולה נגד כל המצות.. איברא התוס' בכתובות בשם ר"ח כהן כו' אמנם הרי"ט.. הוכיח דאיזה תלמיד טועה כתבו.. וא"כ כל הזמנים שוים לקיום מצוה זו וכן מבואר מכל הפוסקים ראשונים ואחרונים.. שו"ע יו"ד רסז' פד' - עבד שאמר לעלות לארץ ישראל, כופין את רבו לעלות עמו או ימכור אותו למי שיעלהו שם. רצה האדון לצאת לחוצה לארץ, אינו יכול להוציא את עבדו עד שירצה. ודין זה בכל זמן, אפילו בזמן הזה שהארץ ביד עובדי כוכבים. הגר"א - והיינו בזה"ז ודלא כר' חיים בתוס'..
ו. השגות הרמב"ן לסה"מ עשה ד' - שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה.. ופרט אותה.. בגבוליה ומצריה.. שלא יניחו ממנה מקום.. שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו ואם רצו להשלים נשלים עמהם ונעזבם בתנאים ידועים אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות.. שנצטוינו בכיבושה ובישיבתה.. נצטוינו בכיבוש בכל הדורות.. המצוה שהחכמים מפליגין בה והיא דירת ארץ ישראל.. הכל הוא ממצות עשה הזה שנצטוינו לרשת הארץ ולשבת בה. אם כן היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות כידוע בתלמוד במקומות הרבה.
ז. להלכות ציבור יא' – לא תגורו!!! א. "ועל זה (עיכוב תקומת קודש נחלת ד' לעם ד') עתידין לתת את הדין כל גדולי ישראל ומהם יבקש ד' עלבון הבית העלוב" (אור החיים ויקרא כה כה). ב. חטא ופשע מסירת קרקעותינו לידי גויים אינו אלא חולשה של חסרון דעת אמונה ולא יותר – וזה לא לטובתם של ישראל אלא לרעתם ולכשלונם חלילה, כמו לרדיפתם ולסכנתם, ד' ישמרנו, ולחרפתם ולדראונם. ג. אין שום צד היתר, לאיסור תורה זה של מסירת קרקעותינו לגויים, ח"ו, לצמיתות ובהחלט, ולפיכך החיוב על כל אדם מישראל ועל כל גדול תורה בישראל, על כל איש צבא בישראל, למנוע ולעכב את זה בכל אומץ ועוז, ומן השמים יסייעונו. מי מרום ו' ממעייני הישועה קצו' – בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת, שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב, ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות שבתקופה ההיא, שיודעים הגוים, שאם יעכבו בעד הפרחתה של הנקודה ההיא, ימנעו בזה כל השפעת האורה והקדושה, שבאה דרך הצינור הלזה.. ובעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל, וממנה נובע הכל, ומבלעדי ההתאחזות בה אין כל השפעה של קדושה בעולם, ואין פלא אם כל העמים רוצים לעכב בעד ביאתם של ישראל בארץ הקודש והתקשרותם בה, וכל כובד ההתנגדות שלהם, היא בעיקר על הנקודה הזאת.