517. פרשת יתרו – צנועים ואמיצים

אם ישראל הם ענוים שממעטים עצמם וביישנים ורחמנים וגומלי חסדים, אז איך הם גם העזים שבאומות? מנהיגות ארץ ישראלית

תגיות: מנהיגות, דיינים, חנופה, משפט,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - 517. פרשת יתרו – צנועים ואמיצים

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליז' שבט תשפ"ב
א.    שמות יח' – ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי א-להים אנשי אמת שנאי בצע. רש"י - אנשי חיל - עשירים, שאין צריכין להחניף ולהכיר פנים. אנשי אמת - אלו בעלי הבטחה, שהם כדאי לסמוך על דבריהם, שעל ידי כן יהיו דבריהם נשמעין. שנאי בצע - ששונאין את ממונם בדין כההיא דאמרינן כל דיינא דמפקין ממונא מיניה בדינא לאו דיינא הוא.

ב.     זוהר אדרא רבא במדבר נשא קלה' - כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא, לית עמא מתתקנא, ואי איהו מתתקן כלהו מתתקנן, ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא לא יכלין עמא לאתתקנא.

ג.     רמב"ן - אנשי חיל - אנשים ראויים להנהיג עם גדול, כי כל קבוץ ואוסף יקרא חיל.. והנה יתרו דבר בכלל ופרט, אמר שיחזה אנשים ראויים להנהיג העם הגדול במשפטים, ופרט, שיהו יראי א-להים אנשי אמת ושונאי בצע..

ד.     סוטה מא: - אמר ר' שמעון בן חלפתא, מיום שגבר אגרופה של חנופה, נתעוותו הדינין ונתקלקלו המעשים, ואין אדם יכול לומר לחבירו מעשי גדולים ממעשיך. רש"י – נתעוותו הדינין - שהחניפו הדיינין את בעלי הדין. ונתקלקלו המעשים - שהגדולים ראו עוברי עבירה ולא מיחו בידם מפני חנופה. ואין אדם שיכול לומר לחבירו מעשי גדולים ממעשיך - שמתוך שלא מיחו בעוברי עבירה למדו הדורות את מעשיהם ונמצא כולן עוברין.

ה.    רשב"ם - אנשי חיל - אנשי ממון וגבורה שלא יגורו מפני איש. אבן עזרא - אנשי חיל שיש להם כח לסבול טורח, ולא יפחדו מהם. יראי א-להים, שאין להם יראה מאדם רק מהשם לבדו. שמואל א' א' - ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו. רש"י - תרגום יונתן ומרות אנש לא תהא עלוהי.

ו.      דברים א' - לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לא-להים הוא. ספרי - לא תגורו מפני איש, שמא תאמר מתירא אני מפלוני שמא יהרוג את בני או שמא ידליק את גדישי או שמא יקצץ את נטיעותי תלמוד לומר לא תגורו מפני איש כי המשפט לא-להים הוא וכן יהושפט אומר ויאמר אל השופטים ראו מה אתם עשים כי לא לאדם תשפטו כי לד'. דברי הימים ב' יט' - וישב יהושפט בירושלם וישב ויצא בעם מבאר שבע עד הר אפרים וישיבם אל ה' אלהי אבותיהם. ויעמד שפטים בארץ בכל ערי יהודה הבצרות לעיר ועיר. ויאמר אל השפטים ראו מה אתם עשים כי לא לאדם תשפטו כי לד' ועמכם בדבר משפט. ועתה יהי פחד ד' עליכם..

ז.     רא"ש - יש כאן דיין חכם ובקי נקי הדעת ובאין לפניו בעלי דינין האחד גברא אלמא ובא לאיים את הדיין ואומר לו אם לא תטה הדין בשבילי ותדיניני זכאי, תדע כי אקוץ את אילנך ואשחית כרמך וזיתיך, והדיין אשר רוח א-להים בו משיב לו חלילה לי מעשות כדבר הזה לעות אדם בריבו וזהו מה שפירש רש"י.. כהא דאמרינן כל דיינא דמפקין מיניה ממונא לאו דיינא הוא וכו' שאם חס ושלום לא יעשה כך ויעות את הדין מפני פחד ודאגת ממונו, היום או למחר שכנגדו של האנס, יקרא הדיין אל בית הוועד של חכמים ויכירו עוותו וישפטו המשפט לאמיתו שישלם מביתו אותו ממון שיאמר העשוק על פיו וזה ודאי לאו דיינא הוא.

ח.    אלשיך - שיהיו אנשי חיל שלמים במצות עשה. וזהו אנשי חיל, כי מכל מצוה יעשה כח קדוש פרקליט ומלאך. נמצא אשר לו מצות עשה הרבה יש לו חיל מלאכים. ויראי א-להים ממצות לא תעשה. וגם אנשי אמת לבלתי נשוא פנים לכסות האמת לגדול. וגם לא מפני הממון, וזהו שונאי בצע וכו'. שעל ידי צדיקים כאלו לא תאונה תקלת עוות דין מתחת ידיהם. באופן, שאין פחד צאת עוות הדין מתחת ידי הדיינים, על שאין דבר שביניהם בא ומתגלה אליהם כמוך, ועל בלתי יודעים מה שבקרב איש. כי הלא בהיותם בעלי תארים אלו אנשי אמת שונאי בצע, גם יעזרם ה' שיתגלה להם האמת ולא יהיה בצע בדיניהם, כי אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידי הצדיקים.

ט.    קובץ א' רנד' - אומץ החיים מוכרח הוא לכל יחיד, ובפרט למנהיג, ולכל ציבור. אבל עם האומץ, המתגלה מהתכונה הנפשית, מתעוררים הרבה סעיפים מזיקים ומדות רעות, וצריך הסתכלות בהירה של יושר גדול, לברר את הטוב הנקי מתוך הפסולת.

י.      אור לנתיבתי - לצניעות ולטהרה בישראל - הצניעות והטהרה, במובנן המוקטן והמצומצם, נראות כאילו בניגוד לשכלול המציאות במלוא החוסן והתוקף העוז והגבורה. לעומת זה במובנן הגדול והשלם, הנה הן דוקא, כמו שהן בסיסי הקדושה והמציאות השלימה והקיימת, כן הן הנן בסיסי החוסן והתוקף, הגבורה והחיל. כמו שהקדושה ויסודותיה הדבקות והאמונה, הן הן מקורות הגבורה והחיל, כן הצניעות והטהרה.. טהרתו של מחנה ישראל היא מגלה את קדושת עוזו ופלא גבורתו, כמו שזכירתו את ד' א-להיו, הנותן לו כח לעשות חיל, היא המגלה את אמתת תודעתו של כחו ועוצם ידו העושה לו את החיל הזה; היא המגלה את הופעתם של גיבורי יהודה בכל הדר גאונם ותקיפי ישראל בכל תפארת נצחם. ביסודו של מינהל הקודש הציבורי, בפרשת מתן התורה, הוגדרו בחזון העליון "מכל העם" - המועמדים לכך בתור "יראי א-להים – אנשי חיל", אשר דוקא מתוך שהם יראי א-להים הם אנשי חיל ומתוך שהם אנשי חיל הם יראי
א-להים; כמו שמתוך שהם אנשי אמת הם שונאי בצע ומתוך שהם שונאי בצע הם אנשי אמת. וכן בכל עיקרה של תכונת אופיים של ישראל, בכללותם ובפרטותם, שלעצמות מהותם בדוגמא של מעלה היא הענוה, "המעט מכל העמים - שממעטים עצמכם לפני" - ומתוך כך, עם קביעות סימני מדותיהם בישנים ורחמנים בתור זרעו של אברהם אבינו, הם הנם ה"עזים שבאומות" שאינם ניתנים להינצח. בתקופת תחייתנו בתהליך גאולתנו ופדות נפשנו, במעבר העלייה ממדברות העמים וסבלות עול הגויים.. תתקומם באחרית ימינו אלה הטהרה והצניעות הישראלית.. והיא תגלה את פרצופו השלם, האישי והציבורי, של ישראל הנגאל, הקם וחי בארץ נחלתו, את שגב עוזו ואת אמתת גבורתו וענות צדקו.