פרשת וארא - מנהיגות יציבה

מה מייצב מנהיגים, שישמרו על האידיאל, שיעמדו בלחצים

תגיות: מנהיגות, מלכות בית דוד,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - פרשת וארא - מנהיגות יציבה

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכב' טבת תשע"ד 
א.    שמות ו' כו' - הוא אהרון ומשה.. הם המדברים אל פרעה מלך מצרים.. הוא משה ואהרון'. רש"י - הם בשליחותם ובצדקתם מתחילה ועד סוף.

ב.     שמות ז' טו' - לך אל פרעה בבוקר, הנה יוצא המימה, ונצבת לקראתו על שפת היאור. רש"י - הנה יוצא המימה, לנקביו. שהיה עושה עצמו אלוק ואומר שאינו צריך לנקביו. ומשכים ויוצא לנילוס ועושה שם צרכיו.

ג.     שמות ו' – וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ד'. וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל ש-די ושמי ד' לא נודעתי להם. רש"י - דבר אתו משפט על שהקשה לדבר ולומר, למה הרעותה לעם הזה.

ד.     סנהדרין קיא. - תניא, אמר רבי אלעזר ברבי יוסי, פעם אחת נכנסתי לאלכסנדריא של מצרים. מצאתי זקן אחד, ואמר לי, בא ואראך מה עשו אבותי לאבותיך. מהם טיבעו בים, מהם הרגו בחרב, מהם מעכו בבנין. ועל דבר זה נענש משה רבינו, שנאמר 'ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה'. אמר לו הקדוש ברוך הוא: חבל על דאבדין ולא משתכחין! הרי כמה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב בא-ל שד-י, ולא הרהרו על מדותי.. אמרתי לאברהם: קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה. בקש מקום לקבור את שרה - ולא מצא, עד שקנה בארבע מאות שקל כסף, ולא הרהר על מדותי. אמרתי ליצחק: גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך. בקשו עבדיו מים לשתות ולא מצאו עד שעשו מריבה, שנאמר: ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים - ולא הרהר אחר מדותי. אמרתי ליעקב: הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה. ביקש מקום לנטוע אהלו ולא מצא, עד שקנה במאה קשיטה - ולא הרהר אחר מדותי.

ה.    דברים יז' – שום תשים עליך מלך.. והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר.. והיתה עימו וקרא בו כל ימי חייו, למען ילמד ליראה את ד' אלוקיו לשמור את כל דברי התורה הזאת.. לבלתי רום לבבו מאחיו, ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל, למען יאריך ימים על ממלכתו..

ו.      דרשות הר"ן יא' - ולפי שהוא מושל ממשל רב, והוא מעותד להתגאות, על זה הזהירו להשמר מזה, כאמרו  לבלתי רום לבבו מאחיו. וזו מצות כוללת למלך והדיוט.. ונתיחדה למלך.. ולפי דעתי, שיש למלך צד ייחדהו שממנו ראוי יותר שלא ירום לבבו לצד המלכות, יותר ממה שראוי שלא ירום לב שאר בני אדם מצד המעלות הנמצאות בהם, והוא שידוע שהמלכות אינו דבר דבק למלך, אבל הוא דבר ניתן אליו מאת העם או מאת השם יתברך.. נמצא שאין המלכות דבק עם המלך אבל תואר נוסף עליו לצורך תקון הכלל, ולכן אין ראוי למלך שיראה עצמו כמושל ושליט על העם אלא כעבד עליהם לצורך תקונם, ומפני זה אמרו בהוריות כסבורים ששררות אני נותן לכם עבדות אני נותן לכם.. ואחרי שאין כבוד המלך ומלכותו לתקון עצמו רק לתקון העם, ראוי יותר שלא ירום לבבו מצד מלכותו, יותר ממה שראוי שלא ירום לבב החכם מצד חכמתו אשר קנה או השפיע השם עליו לתקון נפשו ראשונה, גם ראוי יותר שלא ירום לבבו מצד מלכותו, יותר ממה שראוי שלא ירום לב אחד מהמון האנשים אשר אסף עושר ונכסים.. ולפיכך נתייחדה המצוה הזאת במלך..

ז.     ברכות ד. – (תהלים פו') לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני - לוי ורבי יצחק: חד אמר: כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! לא חסיד אני? שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות, ואני (תהלים קיט') חצות לילה אקום להודות לך. ואידך: כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, לא חסיד אני? שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם, ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה. ולא עוד: אלא כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבשת רבי, ואומר לו: מפיבשת רבי! יפה דנתי, יפה חייבתי? יפה זכיתי? יפה טהרתי? יפה טמאתי? ולא בושתי. אמר רבי יהושע בריה דרב אידי: מאי קרא – (תהלים קיט') ואדברה בעדתיך נגד מלכים ולא אבוש. תנא: לא מפיבשת שמו אלא איש בשת שמו, ולמה נקרא שמו מפיבשת? - שהיה מבייש פני דוד בהלכה. לפיכך זכה דוד ויצא ממנו כלאב. ואמר רבי יוחנן: לא כלאב שמו אלא דניאל שמו, ולמה נקרא שמו כלאב - שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה..

ח.    מאמרי הראי"ה עמ' 173 – התורה והממלכה בישראל קשורים זה עם זה קשר בל ינתק.. עבודה קשה היא ביחוד שמירת התורה הכללית הממלכתית.. כי הרי עינינו הרואות שגם המוסר האנושי הפשוט.., לא זכתה האנושיות בכללותה עדיין, שיהיה מוסכם בתור חובת מוסר ביחס להמדיניות הציבורית, ואפילו המפלגתית כולה. ..אותו היצה"ר שבאדם הפרטי –  הרי הוא מתגבר בכפלי כפלים באדם המדיני הכללי, עד שכל מושגי הטוב והרע, הצדק והרשע, הרי הם נעשים אבודים לגמרי מתוך המהומה המדינית והקלחת הממלכתית הרותחת.. ובשביל כך נטע יוצר העולמים מראש ומקדם את שמו של משיח לפני בריאת העולם, 'לפני שמש ינון שמו'.. לפני שמהומת החיים של העולם כולו תוכל לרשום עליו את הרשמים של מחיקת הצדק ואובדן המוסר, הבא במידה הרגילה מתוך הזרם הנורא שבהסתערות גלי החיים החברותיים. ומפני כך אנו קוראים את מגילת רות החותמת בתולדתו של דוד מלך ישראל, יסוד משיח אלוקי יעקב, בחג השבועות זמן מתן תורתנו. משלי ח' טו' – בי מלכים ימלוכו.. גר"א - ..שכל הפסקים והעצות הכל בתורה.

ט.    אג' הראי"ה תשמג' - ..שיעקב תיקן מטבע שוקים ומרחצאות בשכם דוקא, שצפה ברוח הקודש שהוא מקום המוכן לפורענויות של חלוקת מלכות בית דוד, ויסוד מאסן במלכות בית דוד.. הוא מפני שנחסרה האמונה שמלך עוסק בתורה וחכמה כדוד ושלמה, יוכל לעסוק יפה בעסקי העולם של הנהגת המלכות, ובא יעקב איש יושב אהלים, ונתן סימן שהוא מתקן גם מטבע שוקים ומרחצאות..