פרשת יתרו - כיבוד אב ואם

כיבוד אב ואם מאריך ימי האדם ומי שנלחם על אריכות חיי הוריו נלחם על חייו שלו. מדוע כורך הפסוק מצוה זו עם שמירת שבת?

תגיות: כיבוד אב ואם,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - פרשת יתרו - כיבוד אב ואם

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לטו' שבט תשע"ה 
א.    שמות כ' יב' – כבד את אביך ואת אמך, למען יאריכון ימיך על האדמה, אשר ד' אלוקיך נותן לך. הדר זקנים – למען יאריכון ימיך, שיתפללו עליך אם תכבדם. אור החיים - אמר יאריכון שמשמע מעצמם ולא אמר אאריך ימיך. אולי שירצה לומר כי מצוה זו סגולתה היא אריכות ימים מלבד שכרה מה', כי יש מצות שיש בהם סגולות נפלאות מלבד שכר אשר קבע להם ה' וזו גילה אותה ה'. רמב"ן - ועל דעת רבותינו (קידושין לט ב) ענין הכתוב למען יאריכון ימיך ועל האדמה, יבטיח כי במצוה הזאת יהיו כל ימותינו ארוכים, כי ימלא השם ימינו בעולם הזה, ויהיו ארוכים בעולם הבא שכלו ארוך, ותהיה ישיבתינו לעד על האדמה הטובה שיתן לנו, ובמשנה תורה (דברים ה טז) פירש למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה, והנה הם שתי הבטחות.

ב.     דברים ה' – כבד את אביך ואת אמך.. למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ד' אלוקיך נותן לך. פאה א' א' - אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כיבוד אב ואם..

ג.     ויקרא יט' – קדושים תהיו כי קדוש אני ד' אלוקיכם. איש אמו ואביו תיראו, ואת שבתותי תשמורו, אני ד' אלוקיכם. אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני ד' אלוקיכם. בעל הטורים יתרו כ' יב' - סמך כבוד אב ואם לשבת, לומר לך כשם שחייב לכבד את השבת, כך חייב לכבד אביו ואמו. פסחים קיח. - ואמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה: כל המבזה את המועדות - כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר (שמות לד) אלהי מסכה לא תעשה לך וכתיב בתריה את חג המצות תשמר.

ד.     קידושין לא. - אמר רב יהודה אמר שמואל, שאלו את ר' אליעזר: עד היכן כיבוד אב ואם? אמר להם: צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמו, בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד בששים ריבוא שכר, ורב כהנא מתני: בשמונים ריבוא, והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו, ולא ציערו. לשנה האחרת נתן הקדוש ברוך הוא שכרו, שנולדה לו פרה אדומה בעדרו. נכנסו חכמי ישראל אצלו, אמר להם: יודע אני בכם, שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי, אלא אין אני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל כבוד אבא. וא"ר חנינא: ומה מי שאינו מצווה ועושה - כך, מצווה ועושה עאכו"כ, דאר"ח: גדול מצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה.

ה.    רבינו בחיי שמות כ' יב' - ומה שקבע הכתוב שכר הכבוד אריכות ימים, הגאון רב סעדיה ז"ל נתן טעם בזה כי מפני שלפעמים עתידים שיחיו האבות עם הבנים זמן ארוך, והאבות הם למשא כבד על הבנים והכבוד יכבד עליהם, לכך קבע עליהם שכר המצוה הזאת: "למען יאריכון ימיך", כלומר עליך לכבדם ותחיה עמהם ואם אולי תצטער על חייהם דע שעל חייך אתה מצטער.

ו.      קידושין ל: - ת"ר נאמר: כבד את אביך ואת אמך, ונאמר: (משלי ג) כבד את ה' מהונך, השוה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום.. ת"ר, שלשה שותפין הן באדם: הקב"ה, ואביו, ואמו, בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אמר הקב"ה: מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני. שם לא: - רב יוסף כי הוה שמע קל כרעא דאמיה, אמר: איקום מקמי שכינה דאתיא.

ז.     מהר"ל תפארת ישראל מא' - השיתוף הזה, שנקרא על האבות שם עלה עם השם יתברך, שהוא עלה אל הכל. ובודאי אינם שוים לגמרי מכל וכל, רק כי בצד מה האם נקראת 'עלה', ולא שתהיה עלה לגמרי. לכך בפעם הראשון יש עליה שם 'עלה', כאשר נגלית אליו האם אמר 'איקום מקמיה דשכינתא'. ואם כי הדברים האלו נראים מבוארים בעצמם, אין הדבר כך, אבל הם דברים עמוקים. ולכך אחר דבור "זכור את יום השבת לקדשו", שהזהיר שנדע כי הוא יתברך פועל הכל והוא העלה כללית, הזהיר לכבד האבות, שהם עלה פרטית לעלול זה בפרט. ונכתב זה עם חמש דברות ראשונות כמו שאמרנו, כי הדבר הזה שייך אל השם יתברך. ואם מכבד את אשר משותף עמו יתברך בפועל שלו, כאילו כבד הקדוש ברוך הוא. ולפיכך ראוי שיהיה דבור "כבד" בלוח בדברות שהם שייכים אל השם יתברך.

        אור החיים ויקרא יט' ג' – כשתקפתו.. ליוסף ותקפו יצרו, נזדמנה לו דיוקן אביו.. ושמעתי משם אנשי אמת (קב הישר פ"ב) כי דיוקן האב תגביר כח הקדושה בבן ותמנעהו מבוא אל התיעוב והוא אומרו סמוך למצות העריות אביו ואמו תיראו, ולזה מי שתקפו יצרו יצייר בין עיניו יולדיו ויהיה לו למשיב נפש.

ח.    שיר השירים ו' יא' – אל גינת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרימונים. אבן עזרא - ויש אומרים שהיא המבוכר ומן אביב ומן אב יוציאנו. שמות יג' ד' – היום אתם יוצאים בחודש האביב.

ט.    ילקו"ש חגי תקסז' - כשיצאו ישראל ממצרים הוריד להם את המן והגיז להם את השליו והעלה להם את הבאר והיה כל שבט ושבט עושה לו אמת המים וממשיכה מן הבאר והיה ממשיכה אצלו והיה נוטע לו תאנים ורמונים גפנים ותפוחים והם עושים פירות בני יומם כשם שהיה בבריאתו של עולם, וכיון שחטא אדם הראשון נתקללה האדמה שנאמר בזעת אפיך תאכל לחם, וכשנסתלקה הבאר מהם נסתלקה הטובה, א"ל הקדוש ברוך הוא למשה לך אמור להם כשיכנסו לארץ ישראל אני מחזיר להם שנאמר כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים וגו',

י.      דברים כב' – כי יקרא קן צפור לפניך.. והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, לא תיקח האם על הבנים, שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך, למען ייטב לך והארכת ימים.

יא.   מגד ירחים – שבט. חשק נטיעת אילנות, נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים, המובלט בתקפו בעץ החרוב.