פרשת כי תשא – משכוכית

משה מבקש לדעת את ד' בהתגלות יג' מידות רחמים כדי שיוכל להנהיג את עם ישראל כראוי. הקשר שבין דעת אלוקים להנהגת העם

תגיות: מנהיגות, פורים, לימוד אמונה, דעת,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - פרשת כי תשא – משכוכית

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור ליג' אדר תשע"ח
א.    שמות לג' - ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה.. ויאמר הראני נא את כבדך. ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ד' לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם. ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי.. הנה מקום אתי ונצבת על הצור. והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי. והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו. שמות לד' - וירד ד' בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם ד'. ויעבר ד' על פניו ויקרא ד' ד' א-ל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת. נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה.. וימהר משה ויקד ארצה וישתחו. ויאמר.. וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו. רבינו בחיי - "ואדעך", ואדע ליחד אותך, למען אמצא חן בעיניך, ולמדך כאן שהיודע ליחד את ה' יתברך הוא המוצא חן בעיניו, "וראה כי עמך הגוי הזה", שאני מנהיג אותם, ועל כן אצטרך שתודיעני זה.

ב.     הכתב והקבלה – ושכתי.. משרש שכה המורה על הבטה וההשקפה השכלית, כמו בארמית סכה ברוה"ק.. וכן כח המעיין והמשקיף נקרא שכוי.. איכה ב' – ויחמס כגן שכו.. רש"י – מעונתו.. איכה רבה ב' י' - א"ר אבהו, שכו כתיב, כיון שגלו ישראל שככה חמתו של הקב"ה. תורה תמימה - מלשון וחמת המלך שככה.. בראשית ח' - ..וישכו המים. רש"י - כמו (אסתר ב) כשוך חמת המלך לשון הנחת חמה. במדבר יז' - והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל.. רש"י - כמו וישכו המים, וחמת המלך שככה. זוהר אד"ר נשא קלג. - תקונא חמישאה.. דכתיב (מיכה ז) לא החזיק לעד אפו, קום ר' יוסי, קם ר' יוסי פתח ואמר (תהלים קמד) אשרי העם שככה לו אשרי העם שד' אלוקיו, אשרי העם שככה לו, מהו שככה לו, כמה דאת אמר (אסתר ז) וחמת המלך שככה שכיך מרוגזיה.. ד"א שככה שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה..

ג.     רבינו בחיי - והנה בזמן הזה שאנחנו שרויים בגלות ואין לנו כהן גדול לכפר על חטאתינו, ולא מזבח להקריב עליו קרבנות, ולא בית המקדש להתפלל בתוכו, לא נשאר לנו לפני ה' בלתי אם תפלתנו וי"ג מדותיו.. ר"ה יז: - אמר רבי יוחנן.. שנתעטף הקב"ה כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו, כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם.. אמר רב יהודה, ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר הנה אנכי כרת ברית.

ד.     מלבי"ם - הא"ס הוא נמנע ההשגה, ומצדו השני אחר שנעשו בו כל היצור הוא אפשרי ההשגה.. אבל המעבר עצמו איך עבר מן הא"ס אל הסוף.. זה יכוסה.. שעז"א ושכותי כפי עליך עד עברי, שענין ההעברה איך עברתי מן הא"ס אל עולמות בעלי גבול אסוכך עליך את כפי שהוא הענן המכסה ומעלים את הדבר, ובאר שבין נקרת הצור שהוא חלל הצמצום.. ובין ענין העברה בעצמה, עד עברי מקצה הא"ס אל קצה הבריאה שנעשה בנקרת הצור זה סכותי בענן לך ולא תוכל להשיגו עד עברי לגמרי שבאתי לקצה השני שהוא העולמות שנוצרו.. והסירותי את כפי. אסיר את הענן והערפל מעליך, שכל מה שנעשה מאז והלאה תראה באור בהיר, ובזה וראית את אחורי תשיג כל המציאות וכל העולמות שנוצרו ממני במקום הצמצום, אבל פני ועצמותי ואיך היה לפני ההעברה וההשתלשלות הזה, לא יראו כי זה נמנע ההשגה. טנת"א פ"א – והנה אף על פי שאנו קוראים ומכנים כינויים אלו כגון אדם ראש אזנים עינים וכיוצא משאר הכנויים הנה אינו רק לשכך את האזן לשיובנו הדברים..

ה.    תהלים צא' - כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי. רד"ק - וידיעת שם המפורש שהוא בן ארבע אותיות היא אהבת הא-ל יתברך והיא ההשגה השלימה שיוכל כל אדם להשיג בעודנו גוף.

ו.      אסתר ד' - ומרדכי ידע את כל אשר נעשה.. ישראל ותחיתו יב' - הסקירה הרואה את הכח האלוקי החי ופועל בתועפות גבורותיו ורוממות קדשו בכל מסבות הטבע, בכל הליכות רוחות האדם, בכל סבוכי המלחמות, בכל תכני תעתועי האישים והעמים, היא מסדרת אור קדוש על מלא כל העולם. היא מחברת את הנפש העולמית עם רוחה ונשמתה, מאגדת את כל המפעל והמעשה המסותר בחגוי סלעים וסתרי מדרגות אל כל הגלוי והמופיע בפליאות נוראות, ביד חזקה ובזרע נטויה, באותות ובמופתים, בגלוי שכינה ובנבואה מאירה. והחבור הזה, השכלי, מתמם את צביון האדם ומחיה את העולם, כשאור ישראל מתגלה על ידי עמק הדעת ומעמקי האמונה לראות, איך כל העלילות מראש ועד סוף, מראש מקדמי תבל עד אחרית ימים אחרונים.. הכל תנועת עולמים גדולה אחוזה בהם, תנועת הארת אורו של משיח, שנברא קודם שנברא העולם. בכל עת שמתגלים מקרים ומאורעות, רעיונות ומחשבות, להרים נס של קירוב גאולה וישועה, בין שהיא גשמית ובין שהיא רוחנית, הדעת מכרת את אור ד' החי המופיע בהם ואת קול ד' הדובר וקורא מתוכם, וכל אשר תיטיב הדעת להכירו ולהבינו כה תגלה את האורות של המסבות, כן תישרם אל מטרתם וכן יתחברו האורות העלומים עם הגלויים, יתאגד הטבע עם הנס אגד עליון וחזק.. ישראל ותחיתו יג' - מאור הנס העליון מתגלה איך סעיפי הטבע כולם, הבלתי מובנים מצד עצמם, הם הם ענפיו והתפשטות אורו.. ההכרה הזאת ע"י אספקלרית הקודש מתהפכת היא לכח פועל, לכח סוקר, לכח מחיה..

ז.     שמואל א' יז' - ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה ויאספו שכה אשר ליהודה ויחנו בין שוכה ובין עזקה.. ויאמר הפלשתי אני חרפתי את מערכות ישראל.. ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם ד' צ-באות אלוקי מערכות ישראל אשר חרפת.. היום הזה יסגרך ד' בידי והכיתך.. וידעו כל הארץ כי יש אלוקים לישראל.. וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יהושיע ד'..

ח.    ב"ק נב. - אמר ר"ל משום ר' ינאי המוכר עדר לחבירו, כיון שמסר לו משכוכית, קנה.. הכא תרגמו קרקשתא, ר' יעקב אומר עיזא דאזלא בריש עדרא. כדדרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא, כד רגיז רעיא על ענא, עביד לנגדא סמותא.