פרשת פקודי – ווי העמודים

מה גרם למשה לשכוח דוקא את ווי העמודים בחשבון תרומת המשכן? ומדוע לעשות מטעות חשבונית ענין כה גדול בתיקון אמת ויציב?

תגיות: משכן, עם ישראל, אמונה, גאוה לאומית, אמת ויציב,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - פרשת פקודי – ווי העמודים

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכ' אדר תשע"ח
א.    שמות לח' - אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה.. רש"י – משכן העדת - עדות לישראל שויתר להם הקב"ה על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם. דעת זקנים - שהיה עדות למשה כי בשעה שחשדוהו שגנב שקלים ממלאכת המשכן אמר להם משה רוצה אני שיהא המשכן עדות וחזרו ומנו ומצאו שהושמו בווין לעמודים ודריש ליה מוהמלאכה היתה דים קח ראשי תיבות ויעלו ט"ו ווין כלומר ט"ו יותר, ומיד נתן משה ט"ו שבחות להקב"ה והן בישתבח שיר ושבחה וכנגדן ט"ו ברוך בברוך שאמר וכנגדן ט"ו ווין באמת ויציב וכו'. ר' חיים פלטיאל - ..האיר הב"ה את עיניו והראה לו וי"ו של יוסף והבין בהם וזהו שיסד הפייט תבנית אות יוסף עמודיו עשה כסף.

ב.     בבא בתרא יד. - ר' יהודה אומר, באמה בת חמשה טפחים. והלוחות, ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה, מונחות באורכו של ארון. כמה לוחות אוכלות בארון? שנים עשר טפחים, נשתייר שם חצי טפח, אצבע לכותל זה ואצבע לכותל זה. פירנסת ארון לארכו, צא ופרנס ארון לרחבו. כמה לוחות אוגדות בארון? ששה טפחים, נשתייר שם טפח ומחצה, צא מהן חצי טפח, אצבע לכותל זה ואצבע לכותל זה - נשתייר שם טפח שבו עמודין עומדין, שנאמר: אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון, עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן וגו'. רש"י - שבו עמודים עומדים - ב' עמודי כסף כמין עמודי ספר תורה שוכבים לארכו והלוחות ביניהן שנאמר עמודיו עשה כסף. תוספות - נראה לר"ת דסימן להעמדת ישראל היה ולא עשאום של זהב שלא להזכיר מעשה העגל דאין קטיגור נעשה סניגור וכן אמרינן [בר"ה] (דף כו.) דמשום הכי לא היה כהן משמש לפני ולפנים ביוה"כ בבגדי זהב משום דאין קטיגור נעשה סניגור והתם פריך והא הוה ארון שהיה של זהב והיה לפנים ומשני מכפר קאמרי' והני עמודים נמי היו כמו מכפר שהם עשוים סימן להעמדת ישראל והוא שיסד הפייט תבנית אות יוסף עמודיו עשה כסף בשביל תבנית אות יוסף סימן של יוסף דהיינו עגל דיוסף נקרא שור שנאמר (דברים לג) בכור שורו הדר לו לכך עמודיו עשה כסף ולא זהב שלא להזכיר במעשה העגל.

ג.     סנהדרין כב. - תניא רבי אומר, בתחלה בכתב זה ניתנה תורה לישראל, כיון שחטאו נהפך להן לרועץ, כיון שחזרו בהן החזירו להם.. ר' שמעון בן אלעזר אומר משום ר' אליעזר בן פרטא שאמר משום ר' אלעזר המודעי, כתב זה לא נשתנה כל עיקר שנאמר ווי העמודים. מה עמודים לא נשתנו אף ווים לא נשתנו. ירושלמי מגילה פ"א ה"ט - תני רשב"א אומר.. כתב אשורי ניתנה התורה, ומ"ט, ווי העמודים שיהו ווים של תורה דומים לעמודים. מהר"ם אלשקר עד' - כתב רב שרירא גאון ורבי' האיי גאון ז"ל בתשובה ז"ל.. והלכתא כרבי.. אלא שאין הלכתא כמותו כי נשתנה כתב התורה מישראל אלא הלכתא כר' אלעזר בן פרטא שאמר משום רבי אלעזר המודעי דהוא רב לכל אלו וכולן כתלמידי תלמידיו והרי ר"ג הוא אומר בכמה מקומות עדיין צריכין אנו למודעי. ועוד כי ראיות שלו ברורות הן דקאמר ווי העמודים.. צורתן כצורת וו' של כתב ולא נקרא וו' אלא שהוא דומה לזה הכלי או הכלי נקרא לפי שהוא דומה לזו של כתב.

ד.     במדבר רבה יב' - עמודיו עשה כסף זה שלשלת יוחסין וכה"א (משלי י) וצדיק יסוד עולם ואין כסף אלא זיקוק יחוס כמה דתימא (מלאכי ג) וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אותם.

ה.    תנחומא נשא יט' – משל למה היה העולם דומה באותה שעה לטרסקל של שתי רגלים שאינו יכול לעמוד, כיון שעמד המשכן עמד העולם ונתבסס שנא' ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן להקים משכן אין כתיב כאן אלא את המשכן לרבות בריאת העולם שכתוב בו את השמים ואת הארץ. תנחומא שמות יט' - ויאמר משה משה ויאמר הנני.. א"ל הקב"ה במקום עמודו של עולם אתה עומד, אברהם אמר הנני ואתה אומר הנני. תהלים קד' - נוטה שמים כיריעה.

ו.      תנחומא פקודי ז' – מי גרם לו על ידי שישב ועשה חשבון אלה פקודי המשכן, ולמה עשה חשבון הקב"ה מאמינו שנא' בכל ביתי נאמן הוא.. אלא מפני ששמע ליצני הדור שהיו משיחין אחריו.. אדם שנתמנה על מלאכת המשכן על ככרי כסף ועל ככרי זהב.. מה אתה רוצה שלא יהיה עשיר, כששמע כן אמר חייכם.. אני נותן להם חשבון..

ז.     זוהר חדש רות צה. - בתפלה תקנו ג' ברכות ראשונות וג' ברכות אחרונות. בקריאת שמע ג' שמות בראשונה ה' אלוקינו ה'. וג' שמות באחרונה ה' אלוקיכם אמת.. וכל האומר ק"ש שלא עם הצבור אינו משלים איבריו מפני שחיסר הג' תיבות שש"צ חוזר. מאי תקנתיה יכוון בט"ו ווי"ן דאמת ויציב. שו"ע סא' ג' - ..ביחיד יכוין בט"ו ווי"ן שבאמת ויציב שעולים צ', והם כנגד ג' שמות ההויה, שכל שם עולה כ"ו וד' אותיותיו הם ל'. הגה: ויש עוד טעם אחר בדבר, דט"ו ווי"ן עולין צ', והקריאה נחשבת א', הרי צ"א כמנין השם בקריאתו ובכתיבתו, והוי כאילו אמר ה' אדנ"י אמת.

ח.    תפילה – אמת ויציב.. הדבר הזה עלינו לעולם ועד. אמת אלוקי עולם מלכנו צור יעקב מגן ישענו.. ודבריו חיים וקיימים ונאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים על אבותינו עלינו ועל בנינו ועל כל דורות זרע ישראל עבדיך..

ט.    אורות ישראל ו' ח' - קטנות האמונה, וריחוקו של אדם מן הקדושה העליונה, בא מתוך שאין בידו לרומם את ערך עצמו, עד שיקבע בלבו הרעיון הגדול איך שגדולה אלוקית ראויה לו. הגדולה העליונה, המסערת את כל רעיון מוגבל, אשר להמחשבה האלוקית, היא באיומה הנורא מגרשת את רוח האדם מגבולה, כל זמן שלא ירומם וינשא במחשבות של קודש, ובארחות חיים של טוהר, לחוש בעצמו את התאמתו אל גדולה זו. וביחוד הדבר נוגע לישראל. קרבת האלוקים הלאומית צריכה אמונה גדולה של גאות לאומית במדה רוממה כ"כ, עד שיקבע בלב הרעיון העליון שההתגלות האלוקית ראויה לה. אמנם גאות קודש זו, כשם שהיא עדויה בגאון כך היא שבוצה בענוה גדולה, והענוה האלוקית, הבאה מתוך הגדולה ומתחברת עמה, היא מופיעה על האופי הנשמתי של כנסת ישראל, ואמונתה בקרבתה אל א-ל עולם קונה שמים וארץ, אשר אין חקר לגדולתו, משתרשת בתוך מעמקי נשמתה, והיא מתקדשת, מתעלה, משתחררת, ומתכינה עצמה לגאולה שלמה.