פרשת מטות - מלחמות ישראל

מלחמות ישראל / הרב יצחק חי זאגא

בפרשת השבוע פרשת 'מטות', מספרת התורה על הציווי האלוקי לצאת למלחמה במדין, כפעולת תגמול על אשר עוללו לבני ישראל. הקב"ה אומר למשה נקום נקמת בני ישראל, וכשמשה מציג זאת לעם הוא אומר, לנקום נקמת השם. לא מובן. האם המלחמה נגד אויבי ישראל היא מלחמה ישראלית או מלחמה אלוקית? מסביר רש"י, שהנלחם בישראל כאילו נלחם בקדוש ברוך הוא. מדוע לראות זאת כך?

איך שלא נהפוך את זה, עם ישראל נושא את דגל התורה בעולם. הנוצרים וגם המוסלמים מבססים את דתותיהם על התנ"ך שלנו. למעשה אפשר לומר, שאם תוציא מן האנושות את כל המוסריות שקיבלה מעם ישראל, לא ישאר הרבה. זה לא ענין של בחירה אישית שלנו, זהו צו אלוקי, יעוד שאינו תלוי בנו. גם כשעם ישראל מנסה לברוח מן היעוד שלו ולהתבולל בין העמים, מוצא הוא את עצמו באופן אבסורדי שוב ושוב, בתוכחה נוראית של אומות העולם, שאינן מוכנות לאפשר לנו לשכוח את יעודנו. רדיפות, פרעות, פוגרומים, מלחמות, טרור, באו ברוב הפעמים, דוקא כשהיינו בתקופה של חולשה לאומית, בה ביקשנו להתבולל ולהיות כמו כולם.

היעוד האלוקי שלנו, הוא דגלנו הטבעי, העצמי, שכל העולם כולו זקוק לו. מצב זה גורם לזהות גמורה, בין האידיאל הישראלי לאידיאל האלוקי בעולם. עד שמי שאומר שהוא רוצה ציונות ובנין המדינה, הרי הוא אומר גם בעל כרחו, שהוא רוצה בהתגלות האור של הטוב האלוקי בעולם.

זוהי גם ההבנה באשר למצבנו המלחמתי עד לעצם היום הזה. ארגוני הטרור האסלאמיים, אינם נלחמים נגדנו בגלל אינטרס כלכלי כזה או אחר, אלא בגלל הדרך האלוקית אותה אנו מייצגים בעולם. יחסי אהבה שנאה, הערכה וקנאה, הם מנת חלקנו הבינלאומית, עד שנזכה להביא את העולם כולו לתיקונו. חזקו ואמצו.