טכניקה גלובלית אינה משנה את האור הגנוז באדמתנו
יש הטוענים, שהיום כבר אין חשיבות לאדמה. הרי האינטרנט חוצה יבשות ועמים, ומה לנו להיצמד עוד לגבולות טריטוריאליים מיותרים. מאד מפתה לקבל את האמירה הזו, כאילו אחרית הימים כבר כאן. אבל משום מה העולם מסרב לקבל את התפיסה הזו, וממשיך להילחם על כל פיסת אדמה. מדוע? האם הם לא שמעו על תפיסת הכפר הגלובלי הקטן?
נראה כי היכולת הטכנית לעופף מצד לצד בכדור הארץ, אינה בהכרח מבטאה תיקון מוסרי פנימי, כזה הנדרש לחבר בין עמים ולבטל מלחמות. רוסיה עדין רוסיה, וגם אמריקה לא שינתה את פרצופה. הבעיות המוסריות אינן נפתרות באמצעות מחשב כף יד לכל תלמיד. הצגת טכניקה אוניברסלית כשינוי עולמי, אינה אלא זריית חול ממדבר סהרה על פני סהרורים שונים ברחבי הגלובוס. בואו לא נתבלבל גם אנחנו. התיקון העולמי, שיחבר באמת את העולם, הוא תיקון פנימי רוחני מוסרי. ואת זה לא עושים על ידי רוחב פס או מסך קעור ברוחב של מגרש כדורגל. עד כאן לגבי כל העולם, אבל כשמגיעים לענין של ארץ ישראל, יש כאן עומק נוסף. לא לחינם כל הדתות וגם כל מדינה שמכבדת את עצמה, מבקשות דריסת רגל בארץ ישראל שלנו. ידוע לכל, כי אדמת ארץ ישראל גונזת בחובה אור רוחני מיוחד, המאיר את היושבים עליה, ומרומם אותם לגבהים רוחניים מיוחדים. די אם נתבונן בשינויים המתוקים שהתרחשו בעמנו, מאז שיבתנו לארץ ישראל. פתיחת שערי הלב, העדינות והרוחניות המפותחת, המתבטאת גם בהישגים מדעיים יוצאי דופן. כל אלה ועוד, מלמדים על האור המתוק השוכן באדמת ארצנו. אז בואו נאהב אותה בכל ליבנו, בלי להטיח בה עלבונות מטופשים. כי בארץ אהבתי לא רק השקד פורח.
הצטרף לרשימת התפוצה שלנו וקבל את השיעור השבועי והחוברות החדשיות לדוא"ל