היעוד הישראלי לסלק את המוות מן העולם
בפרשת השבוע 'חוקת', אנו לומדים על הסוד המופלא של ההיטהרות מטומאת מת. כשהנביא ישעיהו מדבר על סילוק המוות מן העולם, הוא אומר, 'וחרפת עמו יסיר'. זה שהוא קורא למוות חרפה, מאד מובן. נשמת האדם באה ממקור חיי הנצח, והמוות חרפה הוא לה. אבל מדוע הוא קורא לזה חרפת עם ישראל דוקא?
הרב אברהם יצחק הכהן קוק כותב בספרו 'אורות', שעם ישראל בא לעולם, לא רק כדי להוציא את האנושות מהתקופה הברברית, כפי שאכן עשה, אלא כדי לרומם ולתקן את העולם עד לסילוקו של המוות. התופעה הנוראה הזו, באה כתוצאה מחטאיו של האדם, המורידים את עוצמת התגלות החיים הנשמתיים בתוכו. ככל שיטהר האדם את מעשיו, ויתנקה יותר ויותר מהיצריות והתאוות, מהאנוכיות והחומרנות, כך יקבל יותר ויותר חיים, עד שיגיע העולם למדרגה כל כך נקיה ועילאית, שהחיים כבר לא יפסקו בו עוד. עם ישראל הוא אשר מופקד על הנהגת המהלך המוסרי הזה.
יש אנשים שתמהים לפשרם של כל מיני מצוות בתורת ישראל, בעיקר אלה שאינן מובנות, שהן בחינת חוק אלוקי. אכן, אם היינו רוצים רק שאנשים יהיו נחמדים זה לזה ולא יותר, היה די במוסר של תנועת נוער כזו או אחרת. אבל מאחר ועם ישראל רוצה לתקן את העולם, להעלות אותו ממדרגתו הנוכחית, לשנות את חוקי היקום, ולהשיבם למצבם הטהור והנצחי כפי שהיו לפני חטא אדם הראשון, אין די במצוות חברתיות נחמדות. לשם כך יש צורך בכוחות חיים אלוקיים, שלא כולם ניתנים להשגתנו בשל קוצר דעתנו, ובכל זאת, נותן לנו האלוקים את הזכות, לעשות את המצוות מלאות הכוחות המיוחדים האלה, כדי לתקן את עולמנו, ולהביאו למצבו המאושר. עולם של חיים לנצח.
הצטרף לרשימת התפוצה שלנו וקבל את השיעור השבועי והחוברות החדשיות לדוא"ל