438. פרשת קורח – בת מלך ישראלית

הנוצרים עדיין אינם יודעים לכבד את האשה ואת האור האלוקי השוכן בה ומאיר בכל בית ישראל. מסיונרים עליך ישראל

תגיות: כבוד האשה, אשת חיל,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - 438. פרשת קורח – בת מלך ישראלית

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכה' סיון תש"פ
א.    במדבר טז' – ויקח קרח.. ואון בן פלת בני ראובן. סנהדרין קט: - אמר רב, און בן פלת אשתו הצילתו. א"ל מאי נפקא לך מינה, אי מר רבה אנת תלמידא ואי מר רבה אנת תלמידא. א"ל מאי אעביד.. ואשתבעי לי בהדייהו.. א"ל תוב דאנא מצילנא לך. אשקיתיה חמרא וארויתיה ואגניתיה גואי, אותבה על בבא וסתרתה למזיה, כל דאתא חזיה הדר.. איתתיה דקרח א"ל, חזי מאי קעביד משה. איהו הוה מלכא, לאחוה שוויה כהנא רבא, לבני אחוהי שוינהו סגני דכהנא.. ועוד דגייז ליה למזייכו ומיטלל לכו כי כופתא, עינא יהב במזייכו.. היינו דכתיב חכמות נשים בנתה ביתה, זו אשתו של און בן פלת, ואולת בידה תהרסנה, זו אשתו של קרח. בראשית יח' – ויאמרו אליו איה שרה אשתך.. רש"י – נקוד על איו שבאליו..

ב.     יחזקאל מד' - ..וראשית עריסותיכם תתנו לכהן, להניח ברכה אל ביתך. יבמות סב: - אמר ר' תנחום א"ר חנילאי, כל אדם שאין לו אשה, שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה.. בלא ברכה, דכתיב: להניח ברכה אל ביתך.. ב"מ נט. – אמר ר' חלבו, לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר: ולאברם הטיב בעבורה. והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא: אוקירו לנשייכו, כי היכי דתתעתרו.

ג.     ילקוט שמעוני רות רמז תרו - יתן ה' את האשה, א"ר אחא כל הנושא אשה כשרה כאלו קיים כל התורה מראש ועד סוף.. לפיכך נכתבה אשת חיל מאל"ף ועד תי"ו, ואין הדורות נגאלים אלא בשכר נשים צדקניות שיש בדור..

ד.     משלי לא' – אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה.. ותעש בחפץ כפיה.. מפרי כפיה נטעה כרם.. ותאמץ זרועותיה.. ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך. כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון.. תנו לה מפרי ידיה.. קול אליהו ויצא ל' - וצ"ל.. כשהן בלתי יראת ד'.. אבל אשה יראת ד' היא תתהלל.. דגם בחן ויופי תתהלל. שיחות הרצי"ה ויקרא 201 - יופי הוא הקרנה פנימית וחיצונית שלימה של האשה ואז.. 'היא תתהלל' ביופי.. יופי עדין, צנוע, פנימי, ולא ברק חיצוני..

ה.    שיחות הרצי"ה הבית היהודי עמ' 2 – בגמ' ב"ק נמצאת הגדרה יסודית: השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה. כל הטענות וכל הבלבולים נובעים מכך שתופסים את התורה בצורה מסולפת לאור מאמרים בודדים. יש לראות את התורה בתמימותה ושלמותה.. הנקודה היסודית היא השוויון. זה האלף שבאלף.. יחד עם זה, יש גוונים.. שם עמ' 5-10 – אצל חז"ל נמצאת מחמאה מיוחדת.. לנשים.. בינה יתירה באשה יותר מבאיש.. הצד הרוחני הנשמתי של האשה עליון יותר משל האיש.. באשה מופיעה שלמות צורת האדם. היא יותר אלוקית  מהאיש.. הביטויים הנראים כהמעטת האשה, באמת אינם כן. נוסח הברכה 'שעשני כרצונו' אינו צמצום אלא אדרבה גדלות. האשה יותר כרצונו, כרצון ד'..

ו.      רמב"ם אישות יג' ד' - וכן מחייבין אותו ליתן לה תכשיטיה. שו"ע תקכט' - והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו. ירושלמי שבת פ"ו ה"א - תכשיטין למה הן אסורין. אמר רבי בא ע"י שהנשים שחצניות והיא מתרתן לחבירתה והיא שכוחה ומהלכת בהן ד' אמות. פני משה - מתפארות הן ליוהרא.. שו"ע שג' יח' - נשי דידן נהגו לצאת בכל תכשיטין.

ז.     במדב"ר נשא י' - אמר לו מנוח.. והנשים אינם בנות הוראה ואין לסמוך על דבריהן.. ויאמר מלאך ה'.. מכל אשר אמרתי אל האשה.. רא"ש מו"ק ג' לב' - והא דעד אחד נאמן באיסורין ה"מ לסמוך עליו להתיר דגמרי' מן וספרה לה לעצמה אבל להחמיר לא.. פתחי תשובה חו"מ ז' ה' - וכתב בספר ברכי יוסף.. אשה חכמה יכולה להורות הוראה, וכן.. מהתוספות..

ח.    שבת קנב. - ..וכל השטוף בזמה - זקנה קופצת עליו.. תנא: אשה חמת מלא צואה, ופיה מלא דם והכל רצין אחריה.

ט.    רמב"ם אישות כא' - ..ומה היא עושה לו, הכל כמנהג המדינה.. כופין אותה ועושה אפילו בשוט.. ראב"ד - א"א מעולם לא שמעתי יסור שוטים לנשים.. טור פ' - וא"א הרא"ש ז"ל כתב שאין כופין אותה דקי"ל כרב הונא דאמר אשה יכולה לומר לבעל איני ניזונית ואיני עושה. פד"ר ג' 208 ערעור 167 תשי"ח - אשה המסרבת לעשות מלאכה ממלאכות הבית, הבעל חייב במזונותיה אולם הוא רשאי לנכות דמי שכר המלאכה שעליו לשלם למי שישמשנו.. סוגי מלאכות הבית שאשה מחוייבת בהם תלוי איפוא במעמדם של בני הזוג, ולפי הנוהג במשפחת האשה ובמשפחת הבעל..

י.      שו"ע יו"ד רנא' - איש ואשה שבאו לשאול מזון, מקדימין אשה לאיש. וכן אם באו לשאול כסות. וכן אם באו יתום ויתומה לינשא, מקדימין להשיא היתומה. שו"ע רנב' - פודים האשה קודם האיש, ואם רגילין במשכב זכור, פודין האיש קודם. הגה. ואם שניהם רוצים לטבוע בנהר, הצלת האיש קודם. ציץ אליעזר יח' א' – הלבוש בסימן רנ"ב.. אם שניהם רוצים לטבוע בנהר כדי שלא יקלקלו עמהם, הצלת האיש קודם, שהוא עושה זה מתוך צער גדול יותר מן האשה..

יא.   פרי צדיק בראשית לר"ח כסליו - כיון שנבראת אשה נברא שטן עמה.. והיינו דבכל מקום שיש טובה גדולה יש שטן שרוצה להחריבו. ב"ר יז' ח' - שאלו את רבי יהושע.. ומפני מה האשה צריכה להתבשם.. אמר להם אדם נברא מאדמה והאדמה אינה מסרחת לעולם, וחוה נבראת מעצם.. רמב"ם אישות יג' - שכל אשה יש לה לצאת ולילך לבית אביה לבקרו ולבית האבל ולבית המשתה לגמול חסד לרעותיה ולקרובותיה כדי שיבואו הם לה, שאינה בבית הסוהר עד שלא תצא ולא תבוא. אבל גנאי הוא לאשה שתהיה יוצאה תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות, ויש לבעל למנוע אשתו מזה..

יב.   שו"ת מהר"ם מרוטנבורג ד' פא' - והמכה את אשתו, מקובלני שיש יותר להחמיר בו מבמכה את חבירו, דבחבירו אינו חייב בכבודו ובאשתו חייב בכבודה. ודרך הגוים בכך. אבל חלילה וחלילה לשום בן ברית מעשות זאת. והעושה יש להחרימו ולנדותו ולהלקותו ולעונשו בכל מיני רידוי, ואף לקוץ ידו אם רגיל בכך.. ואם היא רוצה לצאת יוציא ויתן כתו'.

יג.    אור החיים שמות ג' ח' – וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים, באמצעות תורתם, ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה.