מה זה משנה שהימים הם ימי ביכורי ענבים? ומדוע עושה התורה מכריתת האשכול על ידי המרגלים ארוע גדול ומשמעותי?
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכב' סיון תשפ"ה
א. במדבר יג' – ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים. למקום ההוא קרא נחל אשכול על אודות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל.. וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ. רש"ר הירש - סיפורם האשים את משה ואת אהרן בנוכחות העם, והיה בו משום פנייה לעם להציל את עצמו מפני משה ואהרן, שיביאו עליו כלייה.. על פי השיעור המופלג והזר של הפירות יציירו לעצמם את תמונת האנשים המפילים אימה בקומתם הענקית. ספורנו - תמהו הכנעניים על שאותו האשכול אצל בני ישראל שכרתו אותו, היה דבר חדוש ונפלא, כי רבים היו בארץ אשכולות גדולים כמוהו או יותר ממנו ולא היה זה נפלא אצל הכנעניים יושבי הארץ כלל ועל תמיהתם זו קראו המקום נחל אשכול.
ב. אור החיים - כללות ישראל כרתו אשכול זה והגם שלא היו אלא י"ב אנשים לצד היותם שלוחי כל ישראל כאלו כרתו כל ישראל על דרך אומרו (שמות יב) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל.
ג. במדבר יג' - והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים. פנים יפות - שמעתי בשם הגאון מהר"ש אוסטרופולר שאותיות שלפני ענבים כשהוא חסר יו"ד הם אותיות סמא"ל, הרמז שאותן הימים יש לו שליטה, והיינו לשון בכורי ענבים אותיות שקודם אותיות ענבים. זוהר שלח קס. - וישאוהו במוט בשנים בפרודא.
ד. שפת אמת שלח תרנז' - באמת דור המדבר לא היו מוכנים לכנוס לא"י.. אבל כתיב בעתה אחישנה ואמרו חז"ל זכו אחישנה לא זכו בעתה. פי' כי הנהגתו ית"ש העולם מתלבש בדרך הטבע והזמן. אבל כפי הזדככות האדם זוכה להימשך אחר הנהגתו ית"ש בלי התלבשות הטבע ולכן אחישנה אפילו שלא כסדר הטבע.
ה. אורות הקודש א' חכמת הקודש קו' - יש צדיק כזה, שיכול לערוב, שיתוקן העולם כולו, וכל ישראל ישובו בתשובה שלמה, ובזה הם מקבלים שפע חיים, וטוב גדול, בהקפה, מהאוצר העליון, מקור הברכות. וצדיקים כאלה מוכרחים להמצא בעקבתא דמשיחא, שכל ההשפעות באות בדרך הקפה, בסוד טוב איש חונן ומלוה. ואורח צדיקים זה מקדים את הטובה לבא לעולם, ומכשיר את הדעות לקבל הופעות חדשות, שאינן ראויות להן כלל. ומכל מקום לא תצא מזה שום תקלה, כי אם תועלת ותיקון, מפני שהדעות העליונות הללו יש בכחן להכשיר את הדור בהופעתן, שיוכל לקבל את האור הגדול שבהן, ולהשתמש בו כראוי. ההכשר הראוי לזה הוא העסק ביחודים, בבהירות הדעת, ואומץ טהרת הרצון. מלוה ד' חונן דל, ר"ת, מ'י'ח'ד, וסופי תיבות בגימט' תשעים, שהוא צדי באותיות, שמובנו צדיק. ועל ידו מתהפך כל הרע לטוב, וכל הטומאה לקדושה בסוף. אתה סתר לי מצר, ר"ת אותיות סמאל, וס"ת בגימטריא קדושה.
ו. תורת משה – החת"ם סופר – יש לפרש דרז"ל אמרו בגיטין (נ"ט ע"א) דמימות משה ועד רבי לא הי' תורה וגדולה במקום אחד, ומרבי עד רב אשי וכו', דע"י ג' אלו נגמרה התורה, ע"י משה רבינו תורה שבכתב, וע"י רבי משנה, וע"י רב אשי הגמרא. והטעם שע"י שתורה וגדולה במקום אחד הכל טוב ונכון ומסודר, דכל זמן שהדבר מסור בידי שנים צריך שיוותר אחד לפעמים נגד חבירו. והנה ידוע אם לא חטאו במרגלים ובאו מיד לארץ ומשה עמהם הי' אז התיקון כמו לעתיד והי' משה נביא ומלך וכן להלן, אבל על ידי המרגלים שהו במדבר ומשה לא בא נתגלגלו כל החורבנות, ו'א'ש'כ'ל' ר"ת א'שר ש'ננו כ'חרב ל'שונם (תהלים ס"ד ד'), והיינו דרמז הקרא ויבואו עד נחל אשכל, שהסכימו לומר לה"ר, ובסוף סוטה איתא משמת ר"י בטלו האשכולות איש שהכל בו, והיינו דקאמר ויכרתו משם אשכול ענבים, שיהי' באחד הכל, איש שהכל בו, זה כרתו ובטלו, וישאוהו במוט בשנים, ונפלגו השני כתרים.
ז. תהלים יב' - למנצח על השמינית מזמור לדוד. הושיעה ה' כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם. שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו. יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות. אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו.. משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה' אשית בישע יפיח לו. אמרות ה' אמרות טהרות.
ח. אורות הקודש ב' הטוב הכללי ד' - מנהיגי המדינות, וכל הגאונים החברותיים, הם מושרשים ביסוד השקפת הפירוד, בכח המדמה, המראה את המציאות בתכונתה המפורדה, ואין העולם כדאי עדיין להנהגה הבאה מתוך השקפת האחדות בטהרתה. תוכן אורו של משיח, מושב כסא ד' בעולם, וזה שמו אשר יקראו ד' צדקנו, בנוי הוא על פי יסוד השקפת האחדות המציאותית, כשהיא מתגברת כל כך עד שהיא חודרת בכל הפרטים ובכל העלילות כולם. הסתתרותה של השקפת האחדות הוא דבר מוכרח, כי עם כל האיחוד שבהויה, עם כל שהכל הוא באמת טוב גמור מצד איחודו.. כל מה שההארה האחדותית מתגלה, אין הדחיפה והבירור להעלאת כל פרט ולהחזרת כל רע לטוב מתעצם כל כך. על כן ההסתתרות של האורה האחדותית היא היא השולחת את החטיבה הפנימית, את המהותיות העצמית של המאור המאחד, אל המעמקים של הפירודים.. ניצוצי הקודש המפוזרים בתהומות החושך מתלקטים אחד אל אחד, על ידי הירידה של האורה העליונה האחדותית בתוך מעמקי הסתר של ההשקפה המפרדת. הנס של התגלות האור של חיי האחדות באדם ובעולם, עם תהלוכות מוסרו וכל שאיפותיו היותר עמוקות, מקיפות וממלאות את הכל, חי חי הוא בישראל, ועמו ישראל חי וקים לעד, שם ד' א-להי עולם עליו נקרא, ובאור פניו יהלך, ד' א-להיו עמו ותרועת מלך בו.