הסתכלות אחדותית מפיחה תעופת התעלות
מאמרי הראי"ה – האחדות [השורות בהן נעסוק בשיעור] –
אחדות המציאות ברוח, הכרה זו נובעת מן הטבע הטהור של חופש רוח האדם, אשר בנטיה גנוזה פנימית שואף הוא אליו תמיד. ההשקפה של האחדות הרוחנית של המציאות כולה מביאה לידי ההשקפה של התעלותה התמידית, המכנסת טל חיים פנימי תדירי בתכנם של החיים. כיון שהמצוי כולו הוא אחד, עם כל מלחמותיו וניגודיו העצומים, אין שום דבר הסותר אותו והמונע אותו מההתעלות התדירה. וכיון ששטף החיים שבקרבו חפץ להתגבר ולהתעלות תמיד, מי יחוץ את זרמו הכביר? ע"כ הוא תמיד עולה, הלך ועלה.
רגש זה מפיח גם בכל נשמה פרטית את התעופה של תחיית רוח ושאיפת עליה. האחדות הרוחנית המצויירת יפה בכל לב חפשי, וההתעלות התדירית המגמתית שאינה פוסקת, מתעלה היא בעצמה ונטית חירותה אל השורש הקבוע החי וקיים בכל השלמות ובפועל הגמור של הישוב המוחלט, שרוח האדם מוצאה רק בשם אלהים, אחרי שיטהר אותו מכל ענני החושך שהחולשה והבוסריות האנושית עטפה אותו בהם.
שאיפת ההתעלות המוחלטת והמובטחת היא מקור כל תנועת חיים, והיא הנה גם כן העצמות הטבעית להרוח המתעלה ההולך וגדל. לכן דעת אלהים האחדותית הטהורה, היא בהכרח הפרי היותר מבוכר ועליון של כללות הקולטורה האנושית. והיא רק היא תחל לשלח נחלים רבים של גוונים מאירים רבים לתוך כל שדרות החיים, להחיותם בכחות אדירים, זורמים בחיל ונעימים בעדן אין קץ.
הצטרף לרשימת התפוצה שלנו וקבל את השיעור השבועי והחוברות החדשיות לדוא"ל