יום הכפורים

דף מקורות - יום הכפורים

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לטו' אלול תשע"ג
א) ויקרא כג' – אך בעשור לחודש השביעי הזה, יום הכפורים הוא.. ועניתם את נפשותיכם.. וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה, כי יום כפורים הוא לכפר עליכם.. כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה, ונכרתה מעמיה. וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה, והאבדתי את הנפש ההיא מקרב עמה.

רש"י – כל אכין ורקין שבתורה מיעוטין, מכפר הוא לשבים ואינו מכפר על שאינם שבים.

רמב"ן - טעם הכתוב כי באחד לחודש יהיה לכם לכולכם יום זכרון תרועה שתהיו כולכם נדונין לפניו, אך יהיה למקצתכם בעשור לחדש הזה יום הכפורים.. ועל דרך הפשט, "אך" טעמו "אכן" לאמת הענין.. בעשור לחודש יום הכפורים הוא הבטחה באמתת הענין, יאמר, באחד לחודש יום הדין אמנם בעשור לחודש יום כפורים..

ב) רמב"ן - בעצם היום הזה - אמרו המפרשים שפירושו בגוף היום הזה.. מפני שאמר 'ועניתם את נפשותיכם והקרבתם אשה לה', ובפרשת אחרי מות תלה עוד הכפרה בקרבנות ובשעיר המשתלח, מפני כן הוצרך לומר וכל מלאכה לא תעשו בגוף היום הזה כי יום כפורים הוא בגופו לכפר עליכם מלבד כפרת הקרבנות.. וכן נראה לי עוד כי עצם כל דבר, כחו ותקפו.. ולכך יזכיר בימים הנזכרים "עצם היום", כי הענין בהם בעצמם לא בדבר אחר נוסף בהם, שהוא הקרבנות אשר יקריבו בהם. וכן אמר אונקלוס, בקרן יומא הדין, בקרנו של יום בגופו וכחו.. כי בעבור שהכוח בקרנים יקראו גוף הדבר קרנו.. ויש גורסין בתרגום בכרן בכ"ף, והכל אחד, כי בכתוב כובע וקובע שוים..

 ג) יומא פה: - אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרין, מי מטהר אתכם - אביכם שבשמים, שנאמר (יחזקאל לו) 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם', ואומר (ירמיהו יז) מקוה ישראל ה', מה מקוה מטהר את הטמאים - אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.

 ד) נזיר אחיו א' לד' – הרב חיים יעקב לוין – ופעם שאלתי אותו על המאמר של ר"ע, אשריכם ישראל, ששמעתי אותו חוזר עליו כמה פעמים ביום הכפורים בהתלהבות ושמחה כה עצומה. והוא אמר לי, שהמאמר הזה הוא סגולה להחדיר אהבת ישראל בלב האדם, ובפרט אם הוא נאמר מתוך שמחה, כי שמחה היא המפתח לאהבה, שכן אנו אומרים: אשר ברא ששון ושמחה וכו' גילה רינה דיצה וחדוה – אהבה ואחוה שלום ורעות. ואמר לי בשם מרן הרב זצ"ל שכל עבודת יום הכפורים הוא בכדי להגיע להתרוממות עילאית של אהבת השם המתבטאת בקריאת "שמע ישראל", שהיא חתימת היום הקדוש, ובכדי להתרומם למדרגה זו, מוכרחים אנו להחדיר בלבנו אהבת ישראל, ולכן אנו מתחילים תפילת יום הקדוש בפסוק "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה", שהוא סופי תיבות "ר' עקיבה", שהוא זכה למדרגה העליונה של אהבת השם, ובספרי דברים פרשת ראה אומר ר' עקיבא ש"ישר" נקרא מי שישר בעיני אדם, זאת אומרת אהוב לבריות..

ה) ברכות סא: - בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמים. אמרו לו תלמידיו: רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך - אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד.

 ו) בראשית מו' – ויאסור יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו.. וירא אליו ויפול על צואריו, ויבך על צואריו עוד. רש"י – אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע.

ברכות קריאת שמע – ברוך.. הבוחר בעמו ישראל באהבה. שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד.

ז) תניא לב' –..והנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן בשרשן ומקורן באלוקים חיים. בשגם שכולם מתאימות ואב אחד לכולנה. ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש, מצד שורש נפשם בה' אחד, רק שהגופים מחולקים.. וזהו שאמר הלל הזקן על קיום מצוה זו, זהו כל התורה.. כי יסוד ושורש כל התורה הוא להגביה ולהעלות הנפש..

ח) אורות ישראל ב' ג' – הנשמה של היחידים נשאבת ממקור חי העולמים באוצר הכלל, והכלל נותן נשמה ליחידים..

ט) פתיחה לכל נדרי – בישיבה של מעלה, ובישיבה של מטה, על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הקהל הקדוש הזה, אנחנו מתירין להתפלל את העבריינין. ברכות לז. – יחיד ורבים הלכה כרבים.

י) אוה"ק א' חכמת הקודש קיז' – בארץ ישראל המעיין הרוחני של פנימיות הקודש, שהוא אור החיים של נשמת כנסת ישראל, מתגבר הוא מאליו. רק סיוע הוא צריך מהעבודה המעשית והשכלית..

יא) תענית כו: - אמר רשב"ג: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין.. וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: בחור! שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך..

יב) פסחים נו. - ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו.. ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה. אמר: שמא ח"ו יש במטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי, יצחק, שיצא ממנו עשו. אמרו לו בניו: שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. אמרו: כשם שאין בלבך אלא אחד - כך אין בלבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

יג) עולת ראי"ה קלט' – ויום הכפורים עצמו הוא  התוכן הפנימי של השנה, ונקרא בשביל כך "אחת בשנה", מדה אחת ומיוחדת המאירה בתוך השנה..