אחיו מכרו אותו עד כי נעשה עבד במצרים, שם הוא מושלך לכלא בעלילת אונס, איך הוא עוד ממשיך לחלום? איך הוא לא נשבר?
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכג' כסליו תשפ"ד
א. בראשית מ' – כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה. כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור. רש"י - אין נא אלא לשון בקשה. יונתן - שבק יוסף ית רוחצניה דלעיל ונקט רוחצניה דבר נש. רא"ש - כנגד אלו שני זכירות אמר ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו וגם נענש וארך קץ שני תפיסתו שתי שנים.
ב. בראשית לז' - ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו.. ויקחהו וישלכו אתו הברה.. וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים.. ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים.. וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו.. ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר.. ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח.. ויקח אדני יוסף אותו ויתנהו אל בית הסהר.. ויהי ה' את יוסף.. ואשר הוא עושה ה' מצליח. בראשית מב' - ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו. בראשית מג' - וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה. בראשית מה' - ולא יכול יוסף להתאפק.. ויתן את קלו בבכי..
ג. שמואל ב' כג' - אלה שמות הגבורים אשר לדוד ישב בשבת תחכמני ראש השלשי הוא עדינו העצני. מו"ק טז: - אלה שמות הגבורים אשר לדוד.. מאי קאמר? אמר רבי אבהו, הכי קאמר, ואלה שמות גבורותיו של דוד.. הוא עדינו העצני - כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ.
ד. אור החיים - שני גניבות נעשו בו גניבת הגוף וגניבת דעת הקונים שחשבו שהוא עבד.. ואולי כי נתכוין יוסף לסתור נימוס מצרים שאין עבד מולך ולא לובש וכו', ולצד שראה בחלום כי יעלה לגדולה אמר להסיר טעות הנשמע כי הוא עבד. ואפשר שלא הקפיד ה' על דבר זה כי צריך אדם להרים מכשולו ולא הקפיד ה' אלא על אומרו זכרתני וגו'. ואם לא בא החלום אלא לדבר הנוגע לשר המשקים היה די לה' להראותו שנותן הכוס על כף פרעה, אלא ודאי הראוהו על יוסף שהוא הגפן.. וטעם שנענש יוסף כי טעה בחושבו כי מרצונו של שר המשקים תהיה מעלת יוסף ולא כן הוא שאמת כי ה' יעשה הדבר על ידו אבל לא לרצונו.. שהודיעו הדבר לשר המשקים כדי שיתבשר יוסף בדבר לא שישים בטחונו בו.
ה. הכתב והקבלה - טעם זכרתני אתך, הוא כאלו אמר גם אנכי יוסף הוזכרתי אתך, כי כמו שראית בחלומך דברים הנוגעים אותך, ככה יש בו דברים הנוגעים אלי יוסף.. ענין גפן שהיה לפניך, ושהיא כפרחת עלתה נצה, והבשילו אשכלותיה ענבים, ואקח את הענבים ואשחט אותה אל כוס פרעה, אין מענינים הנוגעים אליך, לכן לא הזכרתי מהם בפתרון אבל אלה הם הרומזים אלי.. שאנכי מישראל הנקראים גפן.. ולפי שאין דבריו אלה בקשה כ"א פתרון על חלק מהחלום שאינו נוגע לחלום כ"א לפותר לכן לא אמר לשון בקשה ועשה.. כי אם "ועשית, והזכירני, והוציאני".. ומלת נא כאן אינה לבקשה.. כי אם לשון עתה.. אמנם אף שהיה בטחונו בבעל הסבות ית' ונמנע מן הבקשה, ולא הודיעו הדבר כ"א בדרך פתרון בכל זאת למעלת צדיק כמותו יחשבוהו לעון, כי עם הצדיקים הקדוש ברוך הוא ידקדק כחוט השערה והיה מן הראוי אליו לשום מחסום למו פיו לבלי הזכיר מזה מאומה אף בדרך פתרון.
ו. מלאכים כבני אדם 141 – לאחר מתן הצהרת בלפור שהרב היה פעיל ביותר להשגתה, הוזמן הרב לדבר לכבוד המאורע באסיפת עם גדולה.. ואלה היו המילים: לא באתי לכאן כדי להודות למלכות בריטניה אלא לברכה על שהקב"ה בחר בה להיות השליח להגשמת הבטחתו שנחזור לארץ ישראל.
ז. במדבר יג' - ומה הארץ.. היש בה עץ אם אין. ב"ב טו. - רבא אמר איוב בימי מרגלים היה, כתיב הכא איש היה בארץ עוץ איוב שמו, וכתיב התם היש בה עץ. מי דמי. הכא עוץ, התם עץ. הכי קאמר להו משה לישראל ישנו לאותו אדם ששנותיו ארוכות כעץ ומגין על דורו כעץ. תורה תמימה – והמליצה ששנותיו ארוכות כעץ הוא תואר לצדיק, כי כמו העץ גם אחרי קציצת ענפיו גזעו מחליף כך הצדיק גזעו מחליף, וכמ"ש בתענית כ"ה ב' עה"פ צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה, מה ארז גזעו מחליף אף צדיק.. וזו כונת הכתוב בישעיה ס"ה כי כימי העץ ימי עמי. כלי יקר - ועל דרך הנסתר.. רצה משה לחקור אם הארץ ההיא יושבת בצל ש-די.. ישעיהו כה' - ה' א-להי אתה, ארוממך אודה שמך, כי עשית פלא, עצות מרחוק אמונה אמן. רש"י - עצות שיעצת מרחוק לאברהם בברית בין הבתרים. ילקו"ש וישב קמא' - אתם אומרים ונראה מה יהיו חלומותיו, עתה נראה דבר מי יקום, שלי או שלכם.
ח. מאמרי הראי"ה עמ' 323 - באו לארץ ישראל, אחים נעימים, באו לארץ ישראל, הצילו את נפשותיכם, את נפש דורותיכם, ואת נפש עמנו כולו.. דבר א-להינו יקום לעולם.. כל המאורעות המרים.. בין המאורעות החמריים בין הרוחניים.. לא יכלו לה.. הה עורים, מי יתן לכם עינים לראות בלב פנימה, הוי יושבי ארצות חשוכות, התוכלו גם לשער ולהכיל את גאון הקדושה, את ששון העולמים, את שפע נחלי העדנים השוטף בקרב הלב של בן ישראל היושב על אדמת הקודש?! הטעמתם טעם גן עדן זה?! ..תחת עלפת התוגה, הגלויה והנסתרת, למראה החורבן והשממה, למראה מהפכת הזרים, למראה כל הוד וכל קודש הנתוץ והרטוש, תחת אדר יגון זה אור נוגה מאיר, אור משיב נפש ומשלם נחומים, אור מאזר חיל ומושיט תקוה.
ט. איכה ד' - רוח אפינו משיח ה'.. אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים. אורות הקודש א' חכמת הקודש ה' - ולזאת קרואים הם אמיצי הכח, אלה הלבבות אשר אור ד' הוא כל תוכן חייהם. גם אם נשברו ונוקשו מרוב יאוש, גם אם נתעלפו ממיעוט אמונה בעצמם, גם אם עיפו במלחמתם נגד המון רב, ההולך בבטחה אל הרוח אשר עיניו הפקוחות לפי דעתו ישאוהו, לא יחדלו תת מתקם, לא יחדלו להתעודד, ודגל רזי תורה, וחוסן דעת ואמונה ברורה ופנימית, וישועת עולמים לישראל ולאדם, לגויות ולנשמות, לעולם ולעולמים כולם, לגדולים ולקטנים, לזקנים ולצעירים, בידם.