609. פרשת ויגש – לצמוח מחדש

אחרי הטבח בשמחת תורה עם ישראל מוכרח לצמוח מחדש להצמיח מתוכו עלי גאולה רעננים עם בשורה חדשה לגמרי ולא למחזר

תגיות: יוסף ואחיו, מנהיגות,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - 609. פרשת ויגש – לצמוח מחדש

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לח' טבת תשפ"ד
א.    בראשית מז' – ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה. והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם. ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה. וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש. רש"י - הא - כמו הנה, כמו (יחזקאל טז') וגם אני הא, דרכך בראש נתתי. הטורים - הא. ג' במסורת וכל אחד רומז לה' דברים. הא לכם זרע. על שם ונתתם חמשית לפרעה. וחדא ביחזקאל הא דרכך בראש נתתי. על שם ואל תחמלו זקן בחור ובתולה וטף ונשים הרי חמשה. וחדא בדניאל הא כדי פרזלא. ע"ש זהב וכסף חרש נחשת וברזל.

ב.     יחזקאל טז' - יען אשר לא זכרת את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא, דרכך, בראש נתתי.. ולא עשית את הזמה על כל תועבתיך. רש"י - אף על פי שאני נתתי דרכך בראשך, לא עשית עצה לתת לב על תועבותיך לשוב מהם. זוהר חדש תולדות מה: - וה' בכל אתר מדת הדין וסימנך הא דרכך בראש נתתי.

ג.     בראשית מא' - יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע. רש"י - וחמש - כתרגומו ויזרזון וכן (שמות יג) וחמושים. רשב"ם - שהממונים יגבו חומש כל התבואות לצורך המלך אשר משפטו בשאר שנים לעשר.. עתה יטול פי שנים. וכמו כן הנהיג יוסף לבסוף על אדמת מצרים לפרעה לחומש.

ד.     שמות יג' - וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים. ויקח משה את עצמות יוסף עמו. אונקלוס – ומזרזין. ירושלמי - מזיינין בעובדא טבא. יונתן - וכל חד עם חמשא טפלין. אבן עזרא - וחמושים - חגורי חומש, מגז' ויכהו שם החומש (ש"ב ג).. וכן חלוצים תעברו (דברים ג) - חגורי חלוצים. שמואל ב' ג' - ויכהו שם החמש. יונתן - ומחהי תמן בסטר ירכיה. מצודת דוד - אל דופן החמישית מקום שכבד ומרה תלוין. הטורים - וחמושים.. על שם חמשה מיני כלי זיין (ירושלמי שבת פ"ו ה"ד) הנזכרים בפסוק מגן וצנה ורומח וחצים ומקל יד, דכתיב (יחזקאל לט).

ה.    בראשית מד' - ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני. שפת אמת ויגש תרלא' - וכ' האר"י ז"ל ה' באותיות יהודה.

ו.      אורות התשובה יב' יב' - עד בוא התור, שמתעוררים עדיני לב חמושים בכח צדקת ד', והם עולים עד ראש הפסגה של מקור טהרת המחשבה, ומתעמקים בתוכיותה, מכניסים בה את הטוהר שבנשמתם, את כונותיהם העדינות ומחשבותיהם הזכות. ומתוך כך, זו המחשבה הכללית בעצמה, שמפני מכאוביה הרוחנים, מדקירת הקוצים הסובבים אותה, היא מוטלת עייפה בחולשת כח, בתרדמת מות, וכמעט באין רוח חיים, מתעוררת היא ומתחלת להשפיע על כל הנגשים אליה טל חיים בהוד גבורה מפנימיותה, ואז מתעלים בעלויה כל הדבקים בה.

ז.     אבות ה' יח' - משה זכה וזיכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו שנאמר (דברים ל"ג) צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל. רבינו יונה - שהשלים וקיים כל התורה הוא וכל ישראל עמו.

ח.    כלי יקר - והמקובלים אמרו שמן ה"א אחרונה שבשם נמשכו כל התולדות וכל דבר עושה פרי, וכדי להיות הדבר לזכרון צוה להם שיתנו החומש לפרעה. ישעיהו סא' - שוש אשיש בה'.. כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה. כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כן א-דני ה' יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים. ירמיהו כג' - הנה ימים באים נאם ה' והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ. בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו. תפילת עמידה – את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח.

ט.    אוה"ק ג' מוסר הקודש נ' - כל הרצונות של כל הברואים, וביחוד של האדם, ובטפוסו היסודי של ישראל, הם גרעינים שיש בהם כח הצמיחה, וכשמעלים אותם על ידי תפלה, זורעים אותם ממש בשדה אשר ברכו ד', ומצמיחים על ידי זה ישועות. וכפי טוהר התפלה, וכפי ההכשר של כל הענינים המתלוים לסגולותיה, כך היא ברכתה של צמיחת חיים זאת.

י.      אוה"ק ג' חסידות לב' - זורמת היא נשמתם אהבה נפלאה לישראל, ומתוך השלהבת הגדולה של אורם הרוחני בא כח החיים של כל הפעולות הטובות של הלאומיים, המסורים לעניני האומה באמת. כי שורש כל חיים וכל טוב הוא בנשמת הצדיקים העליונים, העומדים למעלה מכל הענינים הקטנים, הממלאים את לב רוב בני אדם בתדירות. ובחביון רוחם זרועי האידיאלים מתגדלים, ומאצילתם הם מתפזרים אל כל רוח, ונקלטים כל זרע למינהו, במקום שהוא ראוי להיות נקלט, ולעשות צמח, והיה צמח ד' לגאון ולתפארת לשאר עמו.

יא.   למהלך האידאות בישראל א' - החברה הלאומית כשבאה במשעול צר זה, שנדמה לה שהיא מוכרחת להנזר ממקור ראשית צמיחת חייה, תחל לחוש את מכאוביה בזמן קרוב. החמריות תמצא לה אז, לחברה הנחנקת תחת סבל משא החיים מחוסרי המטרה, הטעם והתכן, להחיש לה רפאות-תעלה על ידי.. שיטות של מהומה, המיוסדות על בסיסים רעועים של רכוש כלה.. גרויים חמריים של תאות חיים גסים.. – כל אלה יחגרו שארית כחם.. בהתאמצות להקים מן השברים הללו איזה מוסד טכני גם לחיי חברה ואנושיות. אבל לשוא, מאומה לא תשאנה בעמלן.

יב.   בראשית מו' - ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה.

יג.    ראש מילין - ה"א - שמוכנים הם הציורים אחרי הגבלתם, שהם ראויים להיות מושטים לנו כבר לפעול בהם, עליהם ועמהם, תורה לנו הה"א בביטויה, הא לכם זרע, כח פועל מפורד, כח בדול בלתי מחובר בעצמיותם של התוכנים המוגבלים בא ומצטרף אליהם. ובהצטרפות זו הפעולה ההכנית נעשית. הכח הפועל הרי הוא הבסיס העומד בשמאלה של הפעולה, לא את המקום העצמיותי הימיני הוא תופס, כ"א את המקום המקרי הצורתי במובן צורת הפרט, איננו גבול וכלול בתוכן הציורים עצמם, כ"א עומד הוא מנותק מהם, ופועל בקרבם. הוא כולל בקרבו צורות שונות, לפעמים הצורה האיכותית המספרית, ולפעמים הצורה הקוית הכמותית, תבנית הוי"ו או תבנית היו"ד, רושם המדידה או המספר, הנכלל בתוך הצורה הההית, להשלימה ולשכללה.