701. פרשת תולדות – למה זה אנוכי

כאב ותסכול מביאים שאלות קיומיות אז מה הפתרון ומדוע העובדה שמדובר במאבק מדיני בין יעקב לעשיו פותר את הכאב והחידה

תגיות: רבקה אימנו, יעקב ועשו, חוסן נפשי, צמצום,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - 701. פרשת תולדות – למה זה אנוכי

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכח' חשון תשפ"ו
א.   בראשית כה' – ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את ד'. ויאמר ד' לה שני גוים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר. רש"י – למה זה אנכי מתאוה ומתפללת על הריון. רד"ק - למה זה אנכי משונה משאר הנשים בזה. רמב"ן - למה זה אנכי - בעולם, הלואי אינני, שאמות או שלא הייתי. ספורנו - למה זה התאוו קרובי שאהיה אני אם הזרע באמרם את היי לאלפי רבבה וכן בעלי שהתפלל עלי בזה. ר' חיים פלטיאל - א"כ שיש לי צער כזה אין רצוני שיהיו לי שנים עשר שבטים כמניין זה.

ב.    אורות הקודש ג' מוסר הקודש קא' - האדם צריך להחלץ תמיד ממסגרותיו הפרטיות, הממלאות את כל מהותו, עד שכל רעיונותיו סובבים תמיד רק על דבר גורלו הפרטי, שזהו מוריד את האדם לעומק הקטנות, ואין קץ ליסורים גשמיים ורוחניים, המסובבים מזה. אבל צריך שתהיה מחשבתו ורצונו, ויסוד רעיונותיו נתונים להכללות, לכללות הכל, לכללות העולם, לאדם, לכללות ישראל, לכל היקום. ומזה תתבסס אצלו גם הפרטיות שלו בצורה הראויה. וכל מה שהתפיסה הכללית היא יותר חזקה אצלו ככה תגדל שמחתו, וככה יזכה יותר להארת האור הא-להי, כי שם מלא חל על עולם מלא, ולית שכינתא שריא באתר חסיר, וכיון דבאתר חסיר או פגים לא שריא, איך תשרה באתר שהכל נטול וחסר, ואין שם כי אם נקודה דלה מצערה ואפסית, שהיא הפרטיות האנכית לבדה. והתביעה הזאת להיות תמיד נתון ביסוד הכללי, בצרורא דלעילא דביה חיי כולא, הוא יסוד נשמת הצדיקים, המתהלכים לפני הא-להים, ומתענגים על ד'. והם צריכים להתחזק לדעת את עצמות רצונם, ושלא לעזבו משום מניעה שבעולם, רק תמיד יגדלוהו יקדשוהו ויפארוהו, ויזכו לברכת ד', מיסוד בכל מכל כל.

ג.    בראשית כה' - ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי.. ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי. ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה. בראשית לז' - ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רועים. ויאמר האיש נסעו מזה. רש"י – נסעו מזה - הסיעו עצמן מן האחוה. דעת זקנים - זה בגימ' י"ב.

ד.    שמות טו' - זה אלי ואנוהו. רש"י - בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע. שמות יב' - החדש הזה לכם ראש חדשים. רש"י - הזה - נתקשה משה על מולד הלבנה באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש, והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו כזה ראה וקדש. ישעיהו כה' - ואמר ביום ההוא הנה א-להינו זה, קוינו לו ויושיענו, זה ד' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו. אלשיך - לעתיד בהתגלות להם שכינה הנה אלקינו זה מורה באצבע.

ה.   שמות כ' - אנכי ד' א-להיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. בראשית טו' - ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים. שבת קה. - רבי יוחנן דידיה אמר אנכי נוטריקון אנא נפשי כתיבת יהבית.

ו.    בראשית כה' - ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות. רש"י - אמר עשו מה טיבה של עבודה זו, אמר לו כמה אזהרות ועונשין ומיתות תלוין בה.. אמר אני הולך למות על ידה, אם כן מה חפץ לי בה. ברכות סג: - דאמר ריש לקיש מנין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל.

ז.    עבודה זרה ב: - ואין לאום אלא מלכות שנאמר ולאום מלאום יאמץ. בראשית יט' - לכה נשקה את אבינו יין. בראשית לח' - ויראה יהודה ויחשבה לזונה. כריתות ו: - א"ר חנא בר בזנא א"ר שמעון חסידא כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני קטרת. סידור הרש"ש – והחלבנה.. להעלות מלכות.

ח.   שיחות הרצי"ה בראשית 220 - הפסוק 'וירח את ריח בגדיו ויברכהו'.. דרשו חז"ל: 'אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו'. פירש בעל 'לב העברי' שעל אף שהריח יצחק אבינו, בגודל קודשו, שבגידה תהא כאן לעתיד לבוא, שיהיו בעובדי אדמת הקודש כאלו שאינם מדקדקים במצוות, בכל זאת 'ויברכהו', ברוכים יהיו בברכת הארץ, ותשועה גדולה עתידה לצאת מכאן.

ט.   אורות - למהלך האידיאות ב' – בראשית מטעו של העם הזה, אשר ידע לקרוא בשם הרעיון הא-להי הברור והטהור בעת השלטון הכביר של האליליות בטומאת פראותה, נתגלתה השאיפה להקים צבור אנושי גדול אשר 'ישמור את דרך ד' לעשות צדקה ומשפט'. זוהי השאיפה, שבאה מכח ההכרה הברורה והעזה והתביעה המוסרית הכוללת והרמה, להוציא את האנושיות מתחת סבל נורא של צרות רוחניות וחמריות ולהביאנה לחיי חופש מלאי הוד ועדן, באור האידיאה
הא-להית, ולהצליח בזה את כל האדם כולו. למלואה של שאיפה זו צריך דוקא, שצבור זה יהיה בעל מדינה פוליטית וסוציאלית וכסא ממלכה לאומית, ברום התרבות האנושית, 'עם חכם ונבון וגוי גדול', והאידיאה הא-להית המוחלטת מושלת שמה ומחיה את העם ואת הארץ במאור חייה. למען דעת, שלא רק יחידים חכמים מצוינים, חסידים נזירים ואנשי קודש, חיים באור האידאה הא-להית, כי גם עמים שלמים, מתוקנים ומשוכללים בכל תיקוני התרבות והישוב המדיני. עמים שלמים, הכוללים בתוכם את כל השדרות האנושיות השונות.

י.    קובץ ו' קסג' - הגבורה העליונה, גבורת יצחק.. אין העולם המעשי כדאי לו, והוא מוכרח להתקשר ולהתאחד בזוהר חיים שני, קלוש ממנו, שגם הוא מלא תוקף, שגם הוא רצון איתן לו, כח ברזל אדיר וחסון לו, כח איתן עומד בפני כל מונע, לקוח בתחילתו מאותו התוקף של רצונם של רשעים אבירי לב חזקי מצח, אבל מזוקק ביסודו ומטוהר בבחירתו, רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם, אחות לבן הארמי.