591. פרשת שופטים – זו הבחירה שלכם

הזמינות היעילות היחס ועוד יתרונות עצומים יש לבתי דין תורה על פני בית המשפט האזרחי. תכל'ס, אתם בוחרים את השופטים!

תגיות: בתי דין לממונות, משפט,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - 591. פרשת שופטים – זו הבחירה שלכם

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכט' אב תשפ"ג
סיכום תמציתי: 1. אין חקיקה שיפוטית. 2. יש גבול לשיקול דעת הדיין. 3. יש הוצאה לפועל. 4. זמינות גבוהה מאד. 5. השיפוט בקהילה. 6. אין עינוי דין. 7. עלויות סבירות מאד. 8. יחס מכבד ומקרב. 9. משפט צדק ולא אדברסרי. 10. כתבי טענות אינם מגבילים. 11. משפט ישראלי שלנו. 12. פסקי הדין מנומקים. 13. יש אפשרות ערעור. 14. אפשר עם עו"ד ואפשר גם בלי. 15. שאיפות תיקון ואופי הפעולה.

א.    דברים טז' – שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ד' א-להיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק. לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד.. צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ד' א-להיך נתן לך. רש"י - שופטים, דיינים הפוסקים את הדין. ושוטרים, הרודין את העם אחר מצותם. שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט. לשבטיך - מלמד שמושיבין דיינין לכל שבט ושבט ובכל עיר ועיר.

ב.     רמב"ם הלכות סנהדרין פכ"ד – א. יש לדיין לדון בדיני ממונות על פי הדברים שדעתו נוטה להן שהן אמת והדבר חזק בלבו שהוא כן, אף על פי שאין שם ראיה ברורה, ואין צריך לומר אם היה יודע בודאי שהדבר כן הוא שהוא דן כפי מה שיודע.. שאין הדבר מסור אלא ללבו של דיין לפי מה שיראה לו שהוא דין האמת, אם כן למה הצריכה תורה שני עדים שבזמן שיבואו לפני הדיין שני עדים ידון על פי עדותן אף על פי שאינו יודע אם באמת העידו או בשקר. ב. כל אלו הדברים הן עיקר הדין אבל משרבו בתי דינין שאינן הגונים ואפילו היו הגונים במעשיהם אינן חכמים כראוי ובעלי בינה הסכימו רוב בתי דיני ישראל.. ולא ידון הדיין בסמיכת דעתו ולא בידיעתו כדי שלא יאמר כל הדיוט לבי מאמין לדברי זה.

ג.     קובץ ב' רסז' - העונשים החברותיים, ביחוד בשביל היזק ממון, יש להם שני מקורות נפשיים, טוב ורע. האחד נובע מתוך ההכרה שאסור לעשות עולה, והעושה עול צריך שיוסר, כדי שתתחזק ההכרה הטובה הזאת. והשני בא מתוך צרות עין, שהאיש האחר אין לו ליהנות בשלי, או לנגוע בשלי, מפני שההרגשה של השלי ושל האני היא חזקה ומגושמת באין שיעור. כל המשפטים שהם הולכים בלא מקור א-להי, יונקים ממקור הרע, וכל המשפטים הא-להיים אין בהם כלום מהרע, כי אם הכל נובע ממקור הטוב של האמת והיושר כשהוא לעצמו.. ומשפטי הגויים ברובם נובעים מן האנוכיות הגסה הזאת, שעליה בנויה החברה הפוליטית של האנושיות, עד אשר לא באה למדה הנבואית העליונה של כיתות החרבות לאיתים. אחת היא מלחמת ד' של ישראל, שיסודה הוא רק הגברתה של האורה הא-להית, הדורשת את יסוד המשפט ממקורו הטוב. ובכל מקום שאתה מוצא אגוריאות של גויים, אף על פי שדינם כדיני ישראל, אסור לדון בפניהם, שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני אומות העולם. כי המקור של החברה האנושית, המפורדת ללאומים לוחמים זה בזה בלא רחמים, יונק הוא עדיין ממקור הרשעה, והצורה המשפטית באה לא מהמלחמה נגד העוול בכלל, אלא מהרשעה וצרות העין נגד האיש האחר שאינו בעל אותו הרכוש, וההזדמנות הארעית שנתדמו הדינים בצורתם החיצונה, אינה יכולה לטהר את הזוהמא המקורית של נטיית הנפש שיסוד המשפט יונק ממנה.

ד.     פנקסי הראי"ה ח"ב פנקס מא' פיסקה קי' - אנו נגשים היום להתעסק בדבר היותר מקודש שבחלקי הבנין של האומה.. להתחיל בסידור של יסוד המשפט הקדוש שלנו על אדמת קדשנו.. מתמלאים אנחנו עז ד', כי רואים אנו כי לא זרע בשר היא בעזרתנו כי אם יד ד' עשתה זאת, את כל הגדולות והנוראות אשר עינינו רואות בכל מצעדי התחיה והתחלת רשמי הגאולה, מראש הנחת היסודות של ישוב הארץ בכל המובנים עד הצהרת בלפור ועד החלטת סן רימו, והאורה הגדולה של הוד מעלתו הנציב העליון יר"ה. ובכן רבותי הננו נגשים לבנין המקודש הזה, לבנות את אולם המשפט לבית ישראל בארץ ישראל כדבר ד' ומשפטיו על ישראל, בתורת חיים, תורת אמת וחיי עולם אשר נתן לנו, ואשר בחר בנו בם מכל עם.. והמשפט הוא אחת מהמצות היסודיות לחיי האומה, לחיי הכלל ולחיי הפרט. יסוד המשפט הוא הצדק הא-להי בעולם, ובשביל כך אנו קוראים בתורה את הדיינים והשופטים בשם 'אל האלהים' "ונקרב בעל הבית אל האלהים".. ע"ד בית דין עליון לערעורים. הנה אף על פי שמצד קדושת המשפט שלנו הדין הוא שמשפט שיצא מבית דין מומחה צריך הוא לצאת מן הכח אל הפועל, ואיסור של עינוי הדין יש כאן אם נעכב את ההתגשמות של המשפט עד שיחקר הדבר על פי איזה בית משפט עליון, בכל זאת מאחר שלשאול מבית [דין] גדול הוא דבר המותר בכל אופן שאיזה בעל דין תובע לומר: כתבו לי מאיזה טעם דנתוני, חושב אני להציע שאע"פ שאין אנו יכולים להחליט על הערך של הרבנים איזה יחשב בית [דין] גדול לענין זה, מכל מקום כדי לסייע לריכוז של הכח המשפטי שלנו, נכון הדבר שנסכים כולנו, שבית המשפט של הרבנות המרכזית שישב בירושלים, שיהיה נבחר מרבנים חשובים ויהיה מוסכם מהציבור בתור בית דין כללי מומחה לרבים, יחשב בתור בית דין הגדול, להגיש אליו כל משפט, אם יהיה אחד מבעלי הדינים דורש כזאת.

ה.    מאמרי הראי"ה עמ' 504 - ליהודי הגלות רחוק וזר גם לחשב, שתהיה לנו משטרה יהודית ושוטר יהודי. הנהגת המשטרה וענין הפקידות - חלק הגויים המה. וכך נשרשה הדעה הזאת אצלנו, עד שרבים חושבים כי בלי ה״גאראדאוואי״ הנכרי אי אפשר ליהודים להתקים, שבכל עת צרה צריכים לפנות רק אליו כמו למגינם ומצילם.

ו.      הרב הרצוג הלכה פסוקה א' – כמעט שלא היה יכול לעלות על הדעת של שום יהודי דתי שהמדינה היהודית תעזוב מקור מים חיים, את תורתנו הקדושה, לחצוב לה בורות בורות נשברים. לסגל לה חוקים ומשפטים של עם אחר.. על הציבור הדתי כולו בארץ ובגולה לדאוג לכך שתישאר על כל פנים קרן זוית למשפט התורה בארץ התורה.. שתהא הזכות לכל יהודי הנתבע לדין בענייני ממונות.. להשיב: "לבית דין של תורה אני יורד. כמו כן מובן שנדרוש שפסקי הדין של בתי הדין של הרבנות, לאחרי החלטת בית הדין הגדול של הרבנות הראשית לארץ ישראל, לא יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון הממשלתי, שברובו הוא מורכב מאנשים.. אינם בשום פנים בעולם סוג של בקיאים באותו "המקצוע בתורה שאין לך גדול ממנו".