פרשת אמור – עצמאות בפרהסיא

המצוות ניתנו בפרהסיא, מצות הקהל ענינה פרהסיא, ואפילו בענין מסירות נפש מחשיבים את הפרהסיא. למה הפרהסיא כל כך חשובה?

תגיות: מסירות נפש,

האזן לשיעור:

צפה בשיעור:

דף מקורות - פרשת אמור – עצמאות בפרהסיא

השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, א' ר"ח אייר תשע"ד
א.    ויקרא כב' – ושמרתם את מצוותי ועשיתם אותם, אני ד'. ולא תחללו את שם קדשי, ונקדשתי בתוך בני ישראל, אני ד' מקדישכם. המוציא אתכם מארץ מצרים, להיות לכם לאלוקים, אני ד'. רש"י - ולא תחללו - לעבור על דברי מזידין. ממשמע שנאמר ולא תחללו, מה תלמוד לומר ונקדשתי, מסור עצמך וקדש שמי. יכול ביחיד, תלמוד לומר בתוך בני ישראל.

ב.     רמב"ם יסודי התורה פ"ה - כל בית ישראל מצווין על קדוש השם הגדול הזה, שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל, ומוזהרין שלא לחללו, שנאמר ולא תחללו את שם קדשי, כיצד כשיעמוד עובד כוכבים ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה או יהרגנו, יעבור ואל יהרג, שנאמר במצות, אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, וחי בהם ולא שימות בהם, ואם מת ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו.

        במה דברים אמורים, בשאר מצות חוץ מעבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכת דמים. אבל שלש עבירות אלו, אם יאמר לו עבור על אחת מהן או תהרג, יהרג ואל יעבור.

        במה דברים אמורים בזמן שהעובד כוכבים מתכוין להנאת עצמו, כגון שאנסו לבנות לו ביתו בשבת.. אבל אם נתכוין להעבירו על המצות בלבד, אם היה בינו לבין עצמו ואין שם עשרה מישראל יעבור ואל יהרג, ואם אנסו להעבירו בעשרה מישראל יהרג ואל יעבור, ואפילו לא נתכוין להעבירו אלא על מצוה משאר מצות בלבד.

        וכל הדברים האלו שלא בשעת הגזרה, אבל בשעת הגזרה, והוא שיעמוד מלך רשע כנבוכדנצר וחביריו ויגזור גזרה על ישראל לבטל דתם או מצוה מן המצות, יהרג ואל יעבור אפילו על אחת משאר מצות, בין נאנס בתוך עשרה, בין נאנס בינו לבין עובדי כוכבים.

ג.     ביצה טז. -  אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל מצוה שנתן להם הקב"ה לישראל, נתן להם בפרהסיא, חוץ משבת שנתן להם בצנעא, שנאמר, ביני ובין בני ישראל אות היא לעלם. - אי הכי לא לענשו נכרים עלה? - שבת אודועי אודעינהו, מתן שכרה לא אודעינהו. ואי בעית אימא: מתן שכרה נמי אודעינהו, נשמה יתירה לא אודעינהו.

ד.     רבינו בחיי ויקרא כב' לב' - ועוד הוכיחו רז"ל מן הכתוב הזה, שכל דבר שבקדושה צריך עשרה, והוא שאמרו בברכות (כא ב): אין דבר שבקדושה בפחות מעשרה, שנאמר: "ונקדשתי בתוך בני ישראל", וכתיב התם: (במדבר טז, כא) "הבדלו מתוך העדה", מה להלן עשרה אף כאן עשרה. ופירש ר' יעקב שאין נוסחא זו מדוקדקת, שאין להביא ראיה מעשרה מרגלים לדבר שבקדושה, אבל עיקר הנוסחא היא כן: אתיא תוך תוך, כתיב הכא: "ונקדשתי בתוך", וכתיב התם: (בראשית מב, ה) "לשבור בתוך הבאים", מה להלן עשרה אף כאן עשרה, ועכשיו יביא ראיה מעשרה אחי יוסף שהיו צדיקים לדבר שבקדושה.

ה.    אם הבנים שמחה רנו' – וראו אחיי איך שהשתמשו אז במודערנא מידות, שמשתמשים בזמננו כשרוצים לרכוש את לב ההמון לדבר מה שקוראים "פרפאגאנדא"... ועתה אחי התבונן וראה איך שלא התעצלו אז להשתמש באמצעים שונים של כזבים וערמומיות, ולא חסו על שום טרחה להטריח ולשלוח באהלים של שישים ריבוא אנשים, כדי להטעות את כל העם ולעורר בקרבם שנאה ושטנה ומיאוס בארץ חמדה.. עלינו להשלים את מה שחסרו אז.. וכמו שעשו אז.. עבודה של פרפאגאנדה, עשו ארגון תעמולה שלם וארגנו אנשים לשכנע נגד ארץ ישראל, מה שקורין עתה משרד התעמולה, כמו כן צריכים אנו להעמיד גם כן, מערכת תעמולה שתחדור לכל בית יהודי ותעבוד על כל נשמה יהודית למען ארץ ישראל..

ו.      דברים לא' י'-יג' –..מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסכות.. הקהל את העם האנשים הנשים והטף וגרך אשר בשעריך.. רש"י - המלך היה קורא מתחלת אלה הדברים..

        ספר החינוך תריב' - לפי שכל עיקרן של עם ישראל היא התורה.. ראוי שיקהלו הכל יחד.. ולהיות הקול יוצא בתוך כל העם אנשים ונשים וטף לאמר, - מה הקיבוץ הרב הזה שנתקבצנו יחד כולנו? ותהיה התשובה - לשמוע דברי התורה שהיא כל עיקרנו והודנו ותפארתנו, ויבואו מתוך כך לספר בגודל שבחה והוד ערכה, ויכניסו הכל בלבם חשקה, ועם החשק בה ילמדו לדעת את השם ויזכו לטובה וישמח ה' במעשיו..

ז.     ש"ך שם ז' - והב"ח פסק דבשעת הגזרה אפי' מכוון להנאת עצמו, יהרג ואל יעבור, ודעת רש"י אינו כן וגם אין דבריו מוכרחים וגם בהג"א ממהרי"ח דפרק קמא דכתובות הניח זה בצ"ע ולכן י"ל דספק נפשות להקל..

ח.    שיחות הרצי"ה ארץ ישראל 72 – אנו מצווים מן התורה לכבוש את הארץ ולקבוע בה את שלטוננו, ואין אפשרות לעזוב שום מקום.. בשעת כפיה וגזירה גם דבר קל הוא חמור, ויש למסור את הנפש אפילו על שרוך נעל.. וקיימא לן כרמב"ן שמצווה מן התורה שהארץ הזאת נחלת אבותינו תהיה ביד שלטוננו ולא ביד אומה אחרת.. [לשון הרמב"ן – 'ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות'].. יש המקשים.. חיוב מסירות נפש קיים רק אם הגויים מתכוונים להעבירנו על התורה, על המצווה ועל הדת, ולא אם הם מתכונים להנאתם.. קושיא זאת אינה קושיא, שהרי הנאת עצמם זאת היא כוונתם לשלוט פה בארץ. והנאתם זו היא בניגוד למצוות התורה שאנו נהיה שולטים בארץ הזאת.