אבן תרשיש מאבני החושן היא אבנו של אשר שהיה מבורך בעושר ואושר אז מדוע נקראת האבן שלו בלשון עני ורש? סוד החיבוק הישראלי
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לכב' אדר תשפ"ו
א. שמות לט' – והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה. אונקלוס – כרום ימא. רש"י חולין צא: - תרשיש כרום ימא מראה הים. מורה הנבוכים ג' ד' - כעין תרשיש וזה מראה מיוחס לשמים כמו שהוא מפורסם. רבינו בחיי - אשר יש"ר על תרשיש.. אשר על "תרשיש" והיא הנקראת קריאוליק"א, וגוון שלה דומה לגוון השמן, ויש שפירשו שהיא האבן שצבעה תכלת, ותרגומו: כרום ימא, שהרי גוון הים כעין תכלת, ומצינו ים ששמו תרשיש, שנאמר: (יונה א, ג) "וימצא אניה באה תרשיש", וסגולת האבן הזאת לעכל המאכל, וכל שכן למי ששוחק אותה ומערבה במאכלו ונעשה בזה עב ושמן, והוא שכתוב: (בראשית מט, כ) "מאשר שמנה לחמו". אלשיך - ועל השביעית שלא תשא פני דל, בא אבן תרשיש חקוק בו אשר, לרמוז שיהיה המתרושש ואין כל, כמאושר בעיניך, ולא תהנהו בדין.
ב. יחזקאל א' - מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש. רש"י - כעין תרשיש - כמו אבן טובה ששמה תרשיש קרישטא"ל בלע"ז. מצודת דוד - כי אבן תרשיש הוא בעל גוון יפה כעין התכלת וגם הוא זך בהיר עד שיראה בו מעבר אל עבר ולכן אמר מראה האופנים היה כגוון התרשיש וגם מעשיהם היה כמו מעשה התרשיש כי היו זכים ובהירים לראות דרך בהם כמו שרואים דרך אבן תרשיש. מלבי"ם - תרשיש שהיא אבן טובה שמראיה כמראה תכלת, כי האויר הדק שבו סובבים הכוכבים יתראה לעין כמראה תכלת.. ואמר וגויתו כתרשיש שהמלאך כשיתגלה להתראות לעין הנביא יתראה בלבוש מאויר הדק הנקרא תרשיש ע"ש מראהו, ואמרו תכלת דומה לים ר"ל לים תרשיש, וים דומה לרקיע וכו'.
ג. שיר השירים ה' - ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש. אבן עזרא - בתרשיש - אבן יקרה כמו תרשיש שהם וישפה ויש אומרים שהיא כעין השמים. אלשיך - התרשיש הוא אבן מסוגל לעכל, כדברי הרב רבינו בחיי. והענין כאשר ידיו גלילי זהב פועלות דין, לא להנקם מעוברי רצונו כדרך המלך בשר ודם, רק ממולאים עיכול, שהוא לעכל ולהתיך ולהתם חלאת העון. באופן שעל ידי הדבור הקשה והרוגז, הוא עובר על פשע מלפעול הרוגז, אך אחרי כן מתיך טומאת העון לאטו. כאשר קרה בעון העגל. שיר השירים רבה ה' ב' - ממולאים בתרשיש, זה התלמוד שהוא כים הגדול.
ד. יונה א' - ויקם יונה לברח תרשישה מלפני ה'. רש"י - ים ששמו תרשיש והוא בחוצה לארץ אמר אברח לי הים שאין השכינה שורה בח"ל. אבן עזרא - אמר הגאון כי תרשישה תרסוס ורבי מבשר אומר שהוא עיר תונ"ס באפריקי. גר"א - תרשישה, אחר תאוות עה"ז לעשרו. וכמ"ש (יחזקאל כ"ז) תרשיש סחורתך מרוב כל הון.. ששם כל הכסף והזהב.
ה. יחזקאל כז' - תרשיש סחרתך מרב כל הון. מלבי"ם - אמר שתרשיש היה הסוחר הגדול שלך מרוב כל הון, וסחורה שהביאו כסף ברזל בדיל ועופרת שהיו נמצאים לרוב בתרשיש היא שפאניה הקדומה. מלכים א' י' – כי אני תרשיש למלך בים. יונתן – ארי ספינתא אפריקא. ישעיהו ב' - כי יום לד' צ-באות על כל גאה ורם.. ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה.. ושח גבהות האדם.. ונשגב ד' לבדו ביום ההוא.
ו. משלי יג' - יש מתעשר ואין כל, מתרושש והון רב. רש"י - ויש מתרושש ע"י שפיזר ונתן לאביונים והון רב מוכן לו.
ז. מצות הראי"ה או"ח א' – יתגבר כארי. שהארי, הגבורה שלו קנויה בטבעו, ה"נ צריך שיקנה האדם מדת הגבורה.. וראיתי במשבצות שכתב דלשון יתגבר הוא על משקל מתעשר מתרושש, דהיינו שבאמת אינו עשיר ואינו רש, וה"נ, אע"פ שאין האדם גיבור כנגד היצה"ר, שהוא תקיף, מ"מ יעשה עצמו כאילו הוא גיבור. ולע"ד לא מצינו משקל זה כ"א במ"ם, אבל כשבא ביו"ד דאיתן הוא בא על הנחת הפעולה לפי האמת, ואב לכולם 'על אויביו יתגבר' שנאמר על הקב"ה.. ונראה לי דזהו החילוק בין מדת הגבורה למדת העזות, דעזות, אע"פ שצריך להשתמש [בה] לעבודת השי"ת, מ"מ המדה בעצמה היא פחותה, ואין לקנות אותה בתורת קנין בנפש, אבל הגבורה יפה היא בעצם ומעטרת את הנפש.
ח. מגילה יב: - והקרב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש אמר רבי לוי כל פסוק זה על שום קרבנות נאמר.. תרשיש. כלום שימשו לפניך בבגדי כהונה דכתיב בהו תרשיש ושהם וישפה.
ט. תיקוני זוהר יג' כז: - ועלייהו אתמר ידיו גלילי זהב ממולאים בתרשיש, בתרין דרועין דברתא ובהון שית פרקין. האמונה והבטחון לרמב"ן י' - פי' תרשיש תרי שש, כלומר ב' פעמים ששה הם י"ב גבולי אלכסונים. ומכאן נלמוד ענין י"ב אבנים שבאפוד שהיו שש שש על שמות י"ב שבטים, ונקראו בכאן כולם תרשיש.
י. בראשית מט' כ' - מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך. רש"י - מאכל הבא מחלקו של אשר יהא שמן, שיהיו זיתים מרובים בחלקו. דברים לג' - ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו. שמות כח' - ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני ד' על שתי כתפיו לזכרן. מלבי"ם - שזה יורה על אחדות ישראל, שהגם שהם חלוקים.. בכ"ז הם מתאחדים. במדבר רבה ב' –בנימין ישפה וצבע מפה שלו דומה לכל הצבעים לי"ב הצבעים. רמב"ם כלי המקדש ט' ז' – ועל ישפה בנימין.. וכותב למטה מבנימין שבטי י-ה.
יא. ראש השנה טז: - ואמר רבי יצחק כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה שנאמר מרשית השנה מרשית כתיב ועד אחרית סופה שיש לה אחרית. רש"י - שישראל עושין עצמן רשין בראש השנה לדבר תחנונים ותפילה, כענין שנאמר, תחנונים ידבר רש (משלי יח).