שירת הנשמה היא שירת האמונה היא שירת התורה ושירת החיים רק מי שיש בו שירה יש בו כח רצון ואף יכולת לממש את רעיונותיו
השיעור השבועי של הרב יצחק חי זאגא בבית הרב קוק, אור לח' שבט תשע"ח
א. שמות טו' א' – אז ישיר משה ובני ישראל.. רש"י – אז כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה.. למדנו שהיו"ד על שם המחשבה נאמרה. אבל מדרשו אמרו רז"ל, מכאן רמז לתחיית המתים.
ב. אגרות הראי"ה א' מ' - ..שאין התפעליות שירית נכתבת לשם תכלית, כי אם כך היא הצורה הנפשית פנימה, ושירים שנכתבים לשם מגמה אין רוח השיר הטהור חל עליהם. וכמו כן הגדות.. וכל תכנן של האגדות הטהורות והקדושות הנן העתקה נאמנה של חזיון הנפש בעולמה הפנימי..
ג. בית יוסף או"ח תצ' - ..ושבלי הלקט כתב בשם מדרש הרנינו.. שהטעם שאין גומרין ההלל כל ימי הפסח, הוא לפי שנטבעו המצריים.. דברים לב' – בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם, יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. כי חלק ד' עמו יעקב חבל נחלתו.. אוה"ק ב' האחדות הכוללת ל' – יש שהוא שר את שירת נפשו.. ויש.. שירת האומה.. ויש.. שירת האדם.. ויש.. כל היקום כולו.. ויש אשר עולה עם כל השירים הללו ביחד באגודה אחת.. להיות שירת קודש, שירת א-ל, שירת ישראל.. ישראל שיר א-ל.. שיר השירים אשר לשלמה, למלך שהשלום שלו. אגרות הראי"ה א' אגרת קיב' – על דבר האמונות הזרות.. לא הבלעתן והריסתן היא מטרת אורם של ישראל.. כי אם תקנתם והעלאתם, הסרת סיגיהם, וממילא יצטרפו בזה למקור ישראל.. 'והסירותי דמיו מפיו, ושיקוציו מבין שיניו, ונשאר גם הוא לאלוקינו' (זכריה ט').. דעה רחבה זו, ממותקת במתקה ודובשה של תורת אמת, צריכה להתלוות עם כל אורחותינו באחרית הימים, למחתם אורייתא בהיכלא דמלכא משיחא, בהפיכת מרירא למתיקא וחשוכא לנהורא.
ד. דברים לא' - ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם.. פרישה יורה דעה ער' - מצות עשה על כל אדם מישראל שיכתוב לו ס"ת. שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וקיי"ל דאין כותבין את התורה פרשיות דתורה חתומה ניתנה ואם כן על כרחך לא קאמר שיכתבו שירת האזינו לבדה אלא היינו לומר שיכתבו כל התורה עד שירת האזינו שהיא גמר של תורה.
ה. קובץ א' תקד' - האמונה היא שירת העולם העליונה, ומקורה הוא הטבע האלוקי שבעומק הנשמה, העונג של ההסתכלות הפנימית של אושר אין סוף. התורה הקצובה היא בנויה ע"פ המסקנא של שירת קודש עליונה זו, בקציבתה המעשית. מלאי הוד השירה, הם מצטערים לפעמים מדקדוק המעשי והגבלותיו, ומ"מ מתוך שהם יודעים שהעולם בשיעורים הוא עומד, וגם המאור השירי הוא צריך להתבסס ע"פ כלים קצובים, הם מקבלים באהבה, וממשיכים אור אהבה ושירה במשפטים הקצובים. ועל ידי סבלנות זו הם עולים, והעולם מתעלה עמם. הפזיזים שנשמתם בוסר היא, אינם יכולים לסבול את התקציב, והם מלאים מרידות. אבל בתוך המרידה נועם ד' חי, ואורו של משיח כשיגלה, ירפא את המשובות כולן, ושבו לבות בנים אל אבות, ובניך בוניך יהיו, כי יהיו לימודי ד', שבחכמה יסד ארץ.
ו. אוה"ק ג' מוסר הקודש עג' - יסוד השיח מדתו של יצחק העומדת למעלה גם ממדרגת שיר, שהוא יסוד התגלות קדושת ישראל, שיר א-ל, שכל, יכולת, רצון, שהוא למעלה מזמר, החובק רק את ההמשכות של השיר, ולא את עוצם מקוריותו. במקום שכל בא זכרון, במקום יכולת באה מחשבה, במקום רצון אדיר הממולא אור השכל והיכולת המוחלטה, בא רצון קלוש, שהוא מתחיה רק מהשפעת הזכרון של העבר, והציור לחשוב על דבר אידיאלי היכולת, בתשות כח, באפס כל גבורה להגשימם, להוציאם אל הפועל. אבל גם הרצון הוא רק סעיף קטן מעץ החיים כולו.. עכשיו תורה נתתי לכם, לעתיד לבוא חיים אני נותן לכם. זה יסוד שיח, שכל, יכולת, חיים.. ההדרכה אל מעלה רוממה זו היא בנצירת הדרך המכשיר, המבדיל בין הטוב ובין הרע, שהוא מרומם ומשגב את האור החי, השבוי במעמק הרע, ומשלב הכל אל הטוב.
ז. סנהדרין צד. – לםרבה (קרי: למרבה) המשרה ולשלום אין קץ..(ישעיהו ט'), אמר ר' תנחום, דרש בר קפרא בציפורי מפני מה כל מ"ם שבאמצע תיבה פתוח, וזה סתום? ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח, וסנחריב גוג ומגוג. אמרה מדת הדין לפני הקב"ה, רבש"ע, ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח? לכך נסתתם. מיד פתחה הארץ ואמרה לפניו, רבש"ע, אני אומרת לפניך שירה תחת צדיק זה, ועשהו משיח. פתחה ואמרה שירה לפניו שנאמר מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק וגו' (ישעיהו כד'). אמר שר העולם לפניו רבש"ע, צביונו עשה לצדיק זה. יצאה בת קול ואמרה, רזי לי רזי לי. אמר נביא, אוי לי, אוי לי, עד מתי?.. תנא משום רבי פפייס, גנאי הוא לחזקיה וסיעתו שלא אמרו שירה..
ח. חבש פאר דרוש א' עמ' נג' – חזקיה היה צדיק גמור ועיקר מחשבתו רק בענין תורה ועבודת ד', ואדרבה ישוב הארץ ירד בימיו בשביל שקידתו בתורה, והקב"ה היה מצליחם למעלה מדרך הטבע.. אבל רצון ד' היה, שאע"פ שזהו בודאי דרך מקודש, ואשרי האיש אשר בתורת ד' חפצו באופן כזה, עד שישליך עסקי הארץ אחרי גוו, אבל ישוב ארץ ישראל היא בעצמה דבר קדוש ונשגב, והצלחת ישראל בא"י גורמת טובה גדולה לכל העולם, להכיר לכל באי עולם גדולתו יתברך והשגחתו, שידבקו הכל בעבודתו. וזאת היא תכלית ביאת המשיח, לומר שלום לרחוקים ולקרב הכל תחת כנפי השכינה.. והנה חזקיה כיון שראה שעיקר הנס היה לתועלת כבוד עם ד' ועשרם.. וענייני עוה"ז לא היו חשובים כל כך לחזקיה להתעורר לומר עליהם שירה, שחשב שהם מעיקים לענייני עולם הבא והקדושה האמיתית. אבל מעלת משיח היא, שכל ענייני עוה"ז יעלה אותם להשתמש בקדושה, על כן דבר זה גרם שלא נעשה חזקיה משיח. והנה באמת שבח גדול הוא וצבי לצדיק שהגיע למעלה רמה כזאת, עד שלא נתעורר לומר שירה על הצלחה זמנית, מכל מקום בערך חזקיה וסיעתו שהיה ראוי למשיח, הוא גנאי עד שפתחה הארץ ואמרה שירה. כי מצד קדושת הארץ וכבודה וברכת ד' עליה עם רוב קדושתה, זה גרם להכיר לכל שראוי לומר שירה על הצלחה גופנית של עם ד' בארץ ישראל בפרט.